״עֵינֵי יְהוָה אֶל צַדִּיקִים, וְאָזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם״ (תהילים 34:15).

להגיע לנקודה של כניעה מוחלטת הוא ציון דרך רוחני רב־עוצמה. כאשר אתה מחליט סוף סוף ששום דבר — לא דעות, לא ביקורת ולא רדיפות — לא ימנע ממך לציית לכל מצוות האלוהים, אתה מוכן לחיות ברמה חדשה של קרבה אל האדון. מתוך המקום הזה של התמסרות, אתה יכול להתפלל בביטחון, לבקש באומץ ולחכות באמונה, משום שאתה חי בתוך רצון האלוהים. וכאשר אנו מתפללים בציות, התשובה כבר נמצאת בדרכה.

מערכת יחסים כזאת עם אלוהים, שבה תפילות מניבות פירות ממשיים, אפשרית רק כאשר הנשמה מפסיקה להתנגד. רבים רוצים את הברכה, אך בלי כניעה. הם רוצים את הקציר, אך בלי זרע הציות. אולם האמת נותרת בעינה: כאשר אדם מתאמץ בכל לבו לציית לתורתו רבת־העוצמה של אלוהים, השמים נעים במהירות. אלוהים אינו מתעלם מן הלב הכורע לפניו בכנות — הוא משיב בגאולה, בשלום, באספקה ובהכוונה.

והיפה מכול? כאשר הציות הזה אמיתי, האב מוליך את הנשמה הזאת ישירות אל הבן. ישוע הוא היעד הסופי של נאמנות כנה. הציות פותח דלתות, משנה סביבות ומשנה את הלב. הוא מביא אושר, יציבות ובעיקר ישועה. הזמן להתנגד תם. הגיע הזמן לציית ולקצור את הפירות הנצחיים. די להחליט — ואלוהים יעשה את השאר. —מעובד על פי לטי ב׳ קאומן. להתראות מחר, אם ירצה האדון.

התפללו איתי: אב קדוש, אני מודה לך על שהראית לי שכניעה מוחלטת אינה אובדן, אלא ההתחלה האמיתית של החיים השופעים. היום אני מכיר בכך ששום דבר בעולם הזה אינו יקר יותר מציות לך בכל לבי. איני רוצה עוד להתנגד לרצונך. אני רוצה להיות נאמן, גם אם העולם יקום נגדי.

אדוני, למד אותי לבטוח כאדם שכבר קיבל. הענק לי אמונה חיה, המתפללת ופועלת על סמך הבטחתך. אני בוחר לציית לתורתך רבת־העוצמה, לא מתוך חובה אלא מפני שאני אוהב אותך. אני יודע שציות זה מקרב אותי אל לבך ופותח את השמים מעל חיי. עזור לי לחיות בכל יום תחת הנהגתך, מוכן לומר ״כן״ לכל אשר תצווה.

הו, אלוהים הקדוש מכול, אני עובד אותך ומשבח אותך על היותך נאמן לאלה המצייתים לך באמת. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך רבת־העוצמה היא כנהר חיים הזורם היישר מכיסאך ומשקה את לבבות המבקשים אותך בכנות. מצוותיך הן כאורות נצחיים המנחים את הנשמה בדרך האמת, החירות והישועה. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.