דף זה הוא חלק מהסדרה על המצווה הרביעית: השבת:
- נספח 5א: השבת והיום ללכת לכנסייה — שני דברים שונים
- נספח 5ב: כיצד לשמור את השבת בזמנים מודרניים
- נספח 5ג: יישום עקרונות השבת בחיי היומיום
- נספח 5ד: מזון בשבת — הנחיות מעשיות
- נספח 5ה: תחבורה בשבת
- נספח 5ו: טכנולוגיה ובידור בשבת
- נספח 5ז: עבודה והשבת — התמודדות עם אתגרי העולם האמיתי (דף נוכחי).
מדוע עבודה היא האתגר הגדול ביותר
עבור רוב המאמינים, המכשול הגדול ביותר בשמירת השבת הוא תעסוקה. מזון, תחבורה וטכנולוגיה ניתן להתאים באמצעות הכנה, אבל מחויבויות עבודה נוגעות בלב הפרנסה והזהות של האדם. בישראל הקדומה זה כמעט שלא היה עניין, משום שכל האומה שבתה בשבת; עסקים, בתי משפט ושווקים היו סגורים כברירת מחדל. חילול שבת ברמה קהילתית היה נדיר ולעיתים נקשר לתקופות של מרד לאומי או גלות (ראה נחמיה 13:15-22). כיום, עם זאת, רובנו חיים בחברות שבהן היום השביעי הוא יום עבודה רגיל, ולכן זו המצווה הקשה ביותר ליישום.
ממעקרונות למעשה
לאורך הסדרה הזאת הדגשנו שמצוות השבת היא חלק מתורתו הקדושה והנצחית של אלוהים, ולא כלל מבודד. אותם עקרונות של הכנה, קדושה וצורך חלים גם כאן, אך המחיר עלול להיות גבוה יותר. בחירה לשמור שבת עשויה להשפיע על ההכנסה, על מסלולי קריירה או על מודלי העסק. ובכל זאת, הכתובים מציגים בעקביות את שמירת השבת כמבחן לנאמנות ולאמון בפרנסת ה׳ — הזדמנות שבועית להראות היכן נתונה נאמנותנו העליונה.
ארבע סיטואציות עבודה נפוצות
במאמר זה נבחן ארבע קטגוריות מרכזיות שבהן נוצרים קונפליקטים עם השבת:
- תעסוקה כשכירים — עבודה אצל אחר בקמעונאות, בייצור וכדומה.
- עבודה כעצמאים — ניהול חנות או עסק ביתי.
- כוחות חירום ובריאות — משטרה, כבאות, רופאים, אחיות, מטפלים ותפקידים דומים.
- שירות צבאי — גיוס חובה או קריירה צבאית.
כל מצב דורש שיקול דעת, הכנה ואומץ, אך היסוד המקראי זהה: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ" (שמות 20:9-10).
תעסוקה כשכירים
למאמינים העובדים כשכירים — בקמעונאות, בייצור, בענפי השירות וכדומה — האתגר הגדול הוא שלוחות הזמנים נקבעים בדרך כלל על ידי מישהו אחר. בישראל הקדומה הבעיה הזו כמעט שלא התקיימה, משום שכל האומה שמרה שבת, אבל בכלכלות מודרניות שבת היא לעיתים יום שיא. הצעד הראשון לשומר שבת הוא להבהיר את אמונותיך מוקדם ולעשות כל שביכולתך לסדר את שבוע העבודה סביב השבת.
אם אתה מחפש עבודה חדשה, הזכר את שמירת השבת בשלב הראיון ולא בקורות החיים. כך תמנע סינון מוקדם לפני שניתנה לך הזדמנות להסביר את מחויבותך, ותוכל גם להדגיש גמישות בימים אחרים. מעבידים רבים מעריכים עובדים המוכנים לעבוד ביום ראשון או במשמרות פחות מבוקשות בתמורה לשבת חופשית. אם אתה כבר מועסק, בקש בכבוד להיות משוחרר משעות השבת, והצע להתאים את לוח הזמנים, לעבוד בחגים או להשלים שעות בימים אחרים.
פנה למעבידך ביושר ובענווה, אך גם בנחישות. השבת אינה העדפה אלא מצווה. בקשה ברורה ומכובדת תיענה לרוב ביתר נכונות מאשר בקשה עמומה או מהוססת. זכור שההכנה במהלך השבוע מוטלת עליך — סיים פרויקטים מראש, השאר סביבת עבודה מסודרת ודאג שהיעדרך בשבת לא יכביד שלא לצורך על עמיתים. בהפגנת יושרה ואמינות, תחזק את עמדתך ותראה ששמירת שבת יוצרת — ולא מעכבת — עובד טוב יותר.
אם המעביד מסרב לחלוטין להתאים את לוח הזמנים, שקול בתפילה את אפשרויותיך. יש ששומרי שבת בחרו להפחית שכר, להחליף מחלקה או אף לשנות קריירה כדי לציית למצווה. אף שהחלטות כאלה קשות, השבת נועדה כמבחן אמונה שבועי, באמון בכך שפרנסת ה׳ גדולה ממה שתאבד בצייתנות לו.
עבודה כעצמאים
לעצמאים — מנהלי עסק ביתי, נותני שירות פרילנס או בעלי חנות — מבחן השבת נראה אחרת אך הוא אמיתי לא פחות. במקום שמעביד יקבע את שעותיך, אתה קובע אותן, וכך עליך לסגור במכוון בשעות הקדושות. בישראל הקדומה סוחרים שניסו למכור בשבת ננזפו (נחמיה 13:15-22). העיקרון עדיין תקף: גם אם הלקוחות מצפים לשירותיך בסוף השבוע, אלוהים מצפה ממך לקדש את היום השביעי.
אם אתה מתכנן לפתוח עסק, חשוב היטב כיצד הדבר ישפיע על יכולתך לשמור שבת. יש ענפים שקל לסוגרן בשבת; אחרים תלויים במכירות סוף שבוע או בדדליינים. בחר עסק המאפשר לך ולעובדיך לשמור את השבת חופשייה מעבודה. שלב סגירת שבת בתוכנית העסקית ובתקשורת עם הלקוחות מראש. בהצבת ציפיות מוקדמת, אתה מחנך את הלקוחות לכבד את גבולותיך.
אם העסק שלך כבר פועל בשבת, עליך לבצע את השינויים הנדרשים כדי לסגור ביום הקדוש — גם אם הדבר עולה בהכנסות. הכתובים מזהירים שהפקת רווח מעבודה בשבת פוגעת בצייתנות לא פחות מעשיית העבודה בעצמך. שותפויות עלולות לסבך את הסוגיה: גם אם שותף שאינו מאמין מפעיל את העסק בשבת, אתה עדיין נהנה מהרווח, ואלוהים אינו מקבל סידור כזה. כדי לכבד את אלוהים, על שומר שבת להסיר עצמו מכל מערכת שבה הכנסתו תלויה בעבודת שבת.
אף שהחלטות אלו עלולות לעלות במחיר, הן גם יוצרות עדות עוצמתית. לקוחות ועמיתים יראו את יושרך ועקביותך. בסגירת העסק בשבת, אתה מכריז במעשיך שהביטחון העליון שלך הוא בפרנסת ה׳ ולא בייצור מתמיד.
כוחות חירום ובריאות
יש תפיסה רווחת שלפיה עבודה ככוח חירום או במקצועות בריאות "מותרת אוטומטית" בשבת. רעיון זה נשען בדרך כלל על כך שישוע ריפא אנשים בשבת (ראה מתי 12:9-13; מרקוס 3:1-5; לוקס 13:10-17). אולם עיון מדוקדק מלמד שישוע לא יצא מביתו בשבת במטרה לקיים "מרפאת ריפוי". ריפוייו היו מעשי חסד ספונטניים, לא דפוס קריירה של עבודה מתוזמנת. לא היה מעולם מקרה שבו ישוע קיבל תשלום עבור ריפוייו. דוגמתו מלמדת לעזור לנזקקים באמת גם בשבת, אך אין בה כדי לבטל את המצווה הרביעית או להפוך שירותי בריאות וחירום לחריג קבוע.
בעולמנו כיום כמעט שלא חסרים אנשים שאינם שומרי שבת המוכנים למלא תפקידים אלו. בתי חולים, מרפאות ושירותי חירום פועלים 24/7 ומאוישים בעיקר על ידי מי שאינם שומרים שבת. שפע זה מסיר את ההצדקה מילד אלוהים לקחת ביודעין עבודה המחייבת עבודה קבועה בשבת. אף שזה נשמע נאצל, אין מקצוע — גם כזה שמטרתו סיוע — העולה בקדושתו על ציווי ה׳ לשבות ביום השביעי. אין באפשרותנו לטעון, "שירות לבני אדם חשוב לאלוהים יותר משמירת תורתו," כאשר אלוהים עצמו הגדיר עבורנו קדושה ומנוחה.
אין פירוש הדבר ששומר שבת לעולם לא יפעל להצלת חיים או להקלת סבל בשבת. כפי שלימד ישוע, "מותר לעשות טוב בשבת" (מתי 12:12). אם מתרחש מקרה חירום בלתי צפוי — תאונה, שכן חולה או משבר בביתך — עליך לפעול לשמירת החיים והבריאות. אך זה שונה לגמרי מקבלת משרה המחייבת אותך לעבוד בכל שבת. במקרים נדירים שבהם אין אדם אחר זמין, ייתכן שתידרש להיכנס זמנית כדי לכסות צורך קריטי, אך מצבים כאלה צריכים להיות חריגים ולא כלל, ויש להימנע מחיוב תשלום עבור שירותים בשעות אלו.
העיקר המנחה הוא להבחין בין מעשי חסד ספונטניים לבין תעסוקה סדירה. החסד מתאים לרוח השבת; עבודה מתוכננת ומונעת רווח פוגעת בה. ככל האפשר, שומרי שבת בתחומי הבריאות או החירום צריכים לנהל מו״מ על לוחות זמנים המכבדים את השבת, לחפש תפקידים או משמרות שאינם מפרים את המצווה, ולבטוח בפרנסת ה׳ בעשותם כן.
שירות צבאי
שירות צבאי מציב אתגר ייחודי לשומרי שבת, שכן הוא כרוך לעיתים בחובה מחייבת תחת סמכות שלטונית. הכתובים מציגים דוגמאות למתח זה. צבא ישראל, למשל, צעד שבעה ימים סביב יריחו, משמע שלא נחו ביום השביעי (יהושע 6:1-5), ונחמיה מתאר שומרים שהוצבו בשערי העיר בשבת כדי לאכוף את קדושתה (נחמיה 13:15-22). דוגמאות אלו מראות שבזמני הגנה לאומית או משבר, ייתכנו חובות גם בשבת — אך הן גם מדגישות שמדובר בחריגים הקשורים להישרדות כללית, לא לבחירות קריירה אישיות.
למגויסים בחובה, הסביבה אינה רצונית. אתה נתון לפקודות, ויכולתך לבחור את לוח הזמנים מוגבלת מאוד. במקרה זה, על שומר שבת לבקש בכבוד ממפקדיו להקל עליו משירות בשבת ככל האפשר, ולהסביר שהשבת היא אמונה עמוקה בלבו. גם אם הבקשה אינה נענית, עצם ההשתדלות מכבדת את אלוהים ועשויה להביא לחסד בלתי צפוי. מעל הכול, שמור על ענווה ועדות עקבית.
למי ששוקל קריירה צבאית, המצב שונה. תפקיד קריירה הוא בחירה אישית, בדומה לכל מקצוע. קבלת תפקיד שאתה יודע שיפר את השבת בקביעות אינה מתיישבת עם הציווי לשמרה בקדושה. כפי שבתחומים אחרים, העיקרון המנחה הוא לחפש משימות או תפקידים שבהם ניתן לכבד את שמירת השבת. אם במקום מסוים אי אפשר לשמור שבת, שקול בתפילה נתיב קריירה אחר, באמון שה׳ יפתח דלתות בכיוונים נוספים.
בשירות חובה ובשירות רצוני כאחד, העיקר הוא לכבד את אלוהים בכל מקום שאתה נמצא. שמור את השבת ככל האפשר מבלי למרוד, הראה כבוד לסמכות ובמרבית השקט חיה את אמונותיך. כך תראה שנאמנותך לתורת ה׳ אינה תלויה בנוחות, אלא נטועה בנאמנות.
סיכום: לחיות את השבת כאורח חיים
במאמר זה אנו חותמים את הסדרה על השבת. מן היסודות בבריאה ועד לביטויה המעשי במזון, תחבורה, טכנולוגיה ועבודה, ראינו שהמצווה הרביעית אינה כלל מבודד אלא קצב חי השזור בתורתו הנצחית של אלוהים. שמירת השבת היא יותר מהימנעות מפעילויות מסוימות; היא עוסקת בהכנה מראש, בהפסקת מלאכה רגילה ובקידוש הזמן לאלוהים. היא עניין שלללמוד לבטוח בפרנסתו, לעצב את השבוע סביב עדיפויותיו, ולדגמן את מנוחתו בעולם חסר מנוחה.
יהיו נסיבותיך אשר יהיו — שכיר, עצמאי, מטפל במשפחה או משרת בסביבה מורכבת — השבת נשארת הזמנה שבועית לצאת ממעגל הייצור ולהיכנס לחירות של נוכחות ה׳. כאשר תיישם עקרונות אלו, תגלה שהשבת איננה עול אלא עונג, אות לנאמנות ומקור לכוח. היא מחנכת את לבך לבטוח באלוהים לא רק יום אחד בשבוע אלא בכל יום ובכל תחום בחיים.
