“ואז הוציא את אברם החוצה ויאמר: ‘הבט נא השמימה וספור הכוכבים, אם תוכל לספור אותם’” (בראשית ט״ו:ה׳).
כמו אברהם, לעיתים קרובות אנו סגורים בתוך ה"אוהלים" שלנו — הגבולות המנטליים שלנו, הפחדים והחרדות שלנו. אך ה׳ קורא לנו לצאת החוצה, להרים עיניים אל השמים ולראות למרחק. הוא מזמין אותנו להחליף את המקומות הצרים בתפיסה רחבה, לחיות עם רגליים נטועות ברצונו ולב פתוח למה שתכנן עבורנו. כאשר אנו מביטים למעלה, אנו מבינים שמחשבותיו של אלוהים גבוהות בהרבה משלנו, ודרכיו תמיד גדולות ממה שדמיינו.
כדי לחוות חיים רחבים יותר, עלינו ללכת לפי תורתו הנשגבת של העליון. היא משחררת אותנו מהכלא הפנימי, שוברת את הגבולות שהצבנו לעצמנו ומלמדת אותנו לבטוח בהכוונת האב. כל צעד של ציות הוא הזמנה לראות את העולם והחיים מנקודת מבטו של אלוהים, להחליף את הראייה הקצרה של האדם בתפיסה הנצחית של הבורא.
לכן, צא מאוהל ההגבלה והיכנס לשמי ההבטחות של אלוהים. הוא רוצה שתחיה עם אופקים פתוחים, מונהג על ידי מצוותיו הנשגבות, מוכן לרשת את חיי הנצח בישוע. מעובד על פי ג׳ון ג׳ואט. להתראות מחר, אם ירצה ה׳.
התפללו איתי: אבא אהוב, אני ניצב לפניך ומבקש שתוציא אותי מהמקומות הצרים ותאפשר לי לראות את שמי הבטחותיך. פקח את עיניי לראות את תוכניותיך הגדולות.
אדוני, הדריכני שאלך בציות לתורתך הנשגבת, ואחליף מחשבות קטנות בתפיסה רחבה של מטרתך. מי ייתן ואחיה כל יום בביטחון בטיפולך.
הו אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה קורא לי לצאת ממגבלותיי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא אופק אין-סופי לנשמתי. מצוותיך הן כוכבים שמנחים אותי בדרך. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.
