"כי ה' נותן חכמה; מפיו דעת ותבונה" (משלי ב:ו).
חיים שמפלסים לחלוטין, ללא אתגרים, היו משחיתים כל אדם. שגשוג מתמשך, ללא הפסקות, היה מביא לחורבנו. רבים מצליחים לעמוד בפני צרות, אך מעטים עומדים בפני כובד ההצלחה. אנו מכירים אנשים ששגשגו מאוד — אך כמעט תמיד, יחד עם השגשוג הזה באה גם אובדן האדיקות, התרחקות מהמבט הנצחי, ושכחת העיר השמימית אשר בונה הוא אלוהים. ענייני הארץ מושכים בקלות את הלב הרחק מענייני השמים.
וזה בדיוק הסיבה לכך שתורת אלוהים המופלאה ומצוותיו הנשגבות הופכות להכרחיות עוד יותר. הציות שומר את הלב מעוגן בנצחי, ולא בזמני. כל העבדים הנאמנים — נביאים, שליחים ותלמידים — למדו כי השגשוג עלול לפתות, אך תורת אלוהים שומרת ומכוונת. האב מגלה את תוכניותיו רק לצייתנים, ורק אלו נשלחים אל הבן למחילה ולישועה. מי שחי במצוות אינו הולך לאיבוד עם העושר, כי הוא יודע כי ירושתו האמיתית נמצאת במלכות.
לכן, שמור על לבך כאשר הדברים הולכים כשורה. שהציות יהיה יסודך, ולא הנסיבות. כך, גם בזמני שגשוג, אהבתך תישאר איתנה, סדרי העדיפויות שלך יהיו מיושרים ונפשך בטוחה ביד אלוהים. מעובד מתוך דברי ד. ל. מודי. להתראות מחר, אם ירצה ה'.
התפללו איתי: אבא אהוב, שמור על לבי כדי שהשגשוג לעולם לא יסיט אותי מדרכך. למד אותי להבחין בין הנצחי לחולף.
אלי, חזק אותי לחיות בנאמנות, ללא תלות במה שיש לי או במה שאין לי. שיהיו עיני תמיד נשואות לעיר השמימית שהכנת.
הו, אדון אהוב, אני מודה לך כי הציות מגן עלי מהטעויות של החיים האלה. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא עמוד התווך האיתן של נפשי. מצוותיך הן המצפן שמכוון את לבי לדרך הישר. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
