"מי שידיו נקיות וליבו טהור… הוא יקבל את ברכת ה'" (תהילים כ"ד:4–5).
משפט אחד שיצא משפתיו של בן האלהים מספיק כדי להגדיר את גורלו הנצחי של כל אדם: "תמותו בחטאיכם; לאן שאני הולך, אינכם יכולים לבוא." מילים אלו חושפות אמת חמורה: איש שאוחז בעקשנות באי-ציות, בחטא ובתענוגות שה' מגנה, לא ימצא מקום במלכות הנצחית. אם מישהו אינו עוזב את השכרות, הטומאה, התאווה וכל צורה של מרדנות, השמים לא יהיו שמים עבורו — אלא עינוי. כי השמים הם מקום שהוכן לאנשים מוכנים, ורק אלו שמבקשים טהרה ונאמנות מסוגלים לאהוב את הקדושה.
כאן חוק ה' הנפלא ומצוותיו הנשגבות הופכים הכול לברור. מי שדוחה את הקדושה כאן, לא יוכל לשאת אותה לנצח. האב גילה מההתחלה שרק ישלח אל הבן את אלו שהולכים בדרכיו בכנות, כפי שעשו הנביאים, השליחים והתלמידים. ה' מגלה את תוכניותיו רק לצייתנים, וחיים של ציות מעצבים את הלב לרצות את הטהור. מי שהולך במרדנות לא יוכל לשאת חיים בין הקדושים — אך מי שהולך לפי התורה מוצא עונג במה שה' אוהב והופך ראוי למלכותו.
לכן, היכון כל עוד יש זמן. תן לציות לשנות את רצונותיך, את הרגליך ואת אופייך. האב משגיח על אלו שבוחרים לכבד אותו, ומוביל אותם אל הבן למחילה ולישועה. השמים הם לאלו שלמדו לאהוב את הקדושה כבר כאן. מעובד מדברי ד. ל. מודי. להתראות מחר, אם ה' ירצה.
התפללו איתי: אב אהוב, תן לי לב שאוהב את הטהור ודוחה כל דבר שמרחיק אותי ממך. שלא אתרגל לעולם לחטא ולא אתפשר על טעות.
אלי, עצב את אופיי דרך ציות יומיומי. שכל מצווה שלך תמצא מקום חי בתוכי, תכין את נשמתי למלכותך ותרחיק ממני כל רצון המנוגד לרצונך.
הו, אדון אהוב, אני מודה לך כי תורתך מכינה אותי לשמים. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא המשמעת שמעצבת את ליבי. מצוותיך הן הטהרה שאני רוצה לאמץ. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
