"אַשְׁרֵי נָשׂוּי פֶּשַׁע, כְּסוּי חֲטָאָה" (תהילים ל״ב:א׳).
מבין כל הברכות הרוחניות שאלוהים מגלה לנפש, מעטות הן עמוקות כל כך כמו הוודאות של הישועה באמצעות סליחת החטאים. זו הסיבה שכל כך הרבה עבדי אלוהים כנים, בתוך מאבקים פנימיים ודמעות שקטות, כמהים לאישור הזה. הם משתוקקים להרגיש שאלוהים באמת קיבל אותם, שהאשמה הוסרה ושהשמיים פתוחים לפניהם. הזעקה הזו אמיתית, ורבים חיים את המאבק הזה בסתר, ממתינים למגע האלוהי.
אך אלוהים עצמו כבר הראה את הדרך: להתרחק מהמרי ולחבוק את תורת ה׳ הנפלאה, ללכת בעקבות אותם מצוות נעלות שהקדושים, הנביאים, השליחים והתלמידים קיימו. האב מעולם לא בלבל את בניו — הוא הבהיר שהוא מגלה את תוכניותיו לצייתנים, ורק אלה נשלחים אל הבן לסליחה וישועה. זה אינו דבר מעורפל או מסתורי: הדרך ברורה, יציבה ונצחית.
לכן, החליטו ללכת בדרך הנאמנות. עשו את הציות לדרך חייכם, והאב יאשר את נוכחותו בכך שישלח אתכם אל הבן בזמן הנכון. הנפש שמכבדת את מצוות אלוהים מוצאת ביטחון בעתיד ושלום בהווה, כי היא יודעת שהיא הולכת בדרך הנכונה — הדרך אל המלכות הנצחית. מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ירצה ה׳.
התפללו איתי: אבא אהוב, תודה כי אתה מכיר את חיפושיי, את ספקותיי ואת כמיהותיי העמוקות ביותר. למדני ללכת בכנות, מבלי לברוח מהציות שאתה דורש.
אלי היקר, חזק את ליבי כדי שאחיה בנאמנות למצוותיך, כפי שחיו העבדים שבאו לפנינו. שכל צעד שלי יגלה את ההחלטה לכבד אותך.
הו, אדון אהוב, אני מודה לך שאתה מזכיר לי שהסליחה והישועה שייכות למי שנכנע לרצונך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך החזקה היא דרך בטוחה לנפשי. מצוותיך הן אור שאני רוצה לשאת עימי בכל יום. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
