“הַפְקֵד אֶל־יְהוָה דַּרְכֶּךָ וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶׂה” (תהלים ל״ז:ה׳).
האם אנו עושים את אלוהים לגדול באמת בחיינו? האם הוא תופס מקום חי ונוכח בחווייתנו היומית, או רק ברגעים רוחניים מבודדים? פעמים רבות אנו ממשיכים לתכנן, להחליט ולבצע הכול מבלי אפילו להתייעץ עם ה'. אנו מדברים איתו על הנשמה ועל עניינים רוחניים, אך שוכחים לכלול אותו בעבודה היומיומית, בקשיים המעשיים, ובהחלטות הפשוטות של השבוע. כך, מבלי שנשים לב, אנו עלולים לחיות חלקים שלמים מהחיים כאילו אלוהים רחוק.
זו הסיבה שעלינו ללמוד לחיות בתלות מתמדת בתורת אלוהים הנפלאה ובמצוותיו הזוהרות. ה' מעולם לא רצה שיפנו אליו רק ברגעים חגיגיים, אלא בכל מסע החיים. אלוהים מגלה את תוכניותיו לצייתנים, לאלה שמכניסים אותו לכל פרט בחייהם. כאשר אנו מחברים את חיינו הקטנים לחייו, אנו מתחילים לחיות עם כיוון, בהירות ועוצמה. הציות שומר עלינו מחוברים למקור, והאב הוא השולח אל הבן את ההולכים בדרך זו.
לכן, אל תוציא את אלוהים משום תחום בחייך. הבא אותו לעבודה, להחלטות, לאתגרים ולימים הרגילים. מי שחי מחובר לה' מוצא עזרה בכל עת ולומד לשאוב מהשפע האלוהי את כל הדרוש כדי להמשיך הלאה בביטחון. מעובד על פי J. R. Miller. להתראות מחר, אם ה' ירצה.
התפללו איתי: אב אהוב, עזור לי שלא להגביל אותך לרגעים מסוימים בחיי. למד אותי ללכת איתך בכל החלטה, בכל משימה ובכל אתגר יומיומי.
אלי, אני רוצה להישען עליך לא רק במשברים הגדולים, אלא גם בבחירות הפשוטות ובימים הרגילים. מי ייתן וחיי יהיו תמיד פתוחים להדרכתך.
הו, אדון אהוב, אני מודה לך על רצונך להשתתף בכל מסע חיי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העוצמתית היא החיבור החי בין לבי ולבך. מצוותיך הן המעיין שממנו אני רוצה לשתות תמיד. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.
