“הוא אמר לעמו: זהו מקום המנוחה; שינוחו כאן העייפים. זהו מקום הנחמה, אך הם לא רצו להקשיב” (ישעיהו כ"ח:12).
אני מתחנן, אל תיתן מקום לייאוש. זו פיתוי מסוכן – מלכודת עדינה, לא ברורה, של היריב. הדכדוך לוחץ ומייבש את הלב, והופך אותו לבלתי מסוגל לקלוט את רשמי טובו של אלוהים. הוא מגזים בקשיים וצובע את הנסיבות בצבעים לא מציאותיים, מה שגורם לעול להיראות כבד יותר ממה שהוא באמת. הייאוש הוא מחסום לאמונה, ועלינו להילחם בו באמת של נוכחותו המתמדת של אלוהים בחיינו.
תכניותיו של אלוהים עבורך והדרכים שבהן הוא פועל למימושן הן חכמות לאין קץ. דבר אינו קורה מחוץ לריבונותו המושלמת. הוא קורא לנו ליפול לרגליו בכניעה מלאה, לבטוח ברצונו וללכת בציות למצוותיו, אשר מלאות ברכות לחיינו. כאשר אנו מוסרים את לבנו ודאגותינו לו, אנו מוצאים את הכוח והשלום להמשיך הלאה.
בטח שאלוהים יודע מה טוב, גם כאשר הדרך נראית קשה או לא ברורה. הרחיקו את הדכדוך על ידי זכירה שה' פועל בכל פרט בחייכם לטובתכם. הציות הנאמן וההפקדה המלאה פותחים מקום לכך שטובו יישפך על חייכם, מביא שמחה וכוח שמתגברים על כל עול או דאגה. -מעובד ממדאם גיון. להתראות מחר, אם ה' ירצה.
התפללו איתי: אלי היקר, עזור לי לעמוד בפני הייאוש שמנסה להשתלט על לבי. אני יודע שהוא מעוות את ראייתי, מכביד את העול ומסתיר את טובך. למד אותי לבטוח בנוכחותך המתמדת, לזכור ששום דבר אינו קורה מחוץ לשליטתך המושלמת. תחדש את אמונתי בכל יום, כדי שאוכל ללכת בציות ובביטחון, גם כאשר הדרך נראית קשה.
אבי, היום אני מבקש ממך להרחיק כל דכדוך ולהעניק לי את השלום שמגיע מהידיעה שאתה שולט בכל. שאכנע לחלוטין לרצונך, בביטחון שכל תכניותיך טובות וחכמות. חזק אותי שלא אשא לבד את העול ששייך לך, אלא אמסור אותו לרגליך, ואמצא בך כוח ושמחה להמשיך הלאה.
הו, אל קדוש, אני משתחווה ומשבח אותך על שאתה מחזיק את חיי. תודה שאתה פועל בכל פרט לטובתי ושאתה שופע עלי את טובך. שתישאר נפשי עגונה בנאמנותך, ואחיה בביטחון שבביטחוני בך אוכל להתגבר על כל קושי בשלום ובאומץ. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא משענתי יום יום. מצוותיך היפות מתוקות מדבש. אני אוהב את כולן. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
