״הנאמן במועט גם במרובה נאמן״ (לוקס 16:10).
לא רק בניסיונות הגדולים או ברגעים המכריעים אנו נקראים לציית לרצון אלוהים. למעשה, רוב ההזדמנויות שלנו לנאמנות נמצאות בבחירות הקטנות של חיי היומיום. בפרטים הפשוטים הללו אנו מראים לאלוהים שאנו אוהבים אותו. הצמיחה הרוחנית מתרחשת לעיתים קרובות בשקט, דרך אותם מעשי ציות קטנים אשר יחד בונים חיים יציבים ומבורכים.
האנשים הגדולים והנשים הגדולות של האמונה, שאותם אנו מעריצים בכתבי הקודש, היה להם דבר משותף: כולם היו נאמנים לאלוהים. כולם מצאו שמחה בציות לתורת ה׳ האדירה. הציות שלהם היה השתקפות של האהבה שחשו כלפי אלוהים. ודווקא ציות זה מביא ברכה, שחרור וישועה – לא מדובר במעשים יוצאי דופן, אלא בגישות פשוטות ואפשריות, הנגישות לכולנו. אלוהים מעולם לא דרש דבר שבני אדם אינם יכולים לקיים.
למרבה הצער, נוצרים רבים כיום מפסידים ברכות יקרות כי דוחים, ללא הצדקה, לציית לבורא. הם מחליפים נאמנות בנוחות, ואת האמת בתירוצים. אך מי שאוהב את אלוהים באמת, מראה אהבה זו במעשים. וההוכחה הגדולה ביותר לאהבה היא הציות. האב ממשיך להיות מוכן לברך, לשחרר ולהושיע, אך הבטחות אלו שייכות לאלה שבוחרים ללכת בדרכיו בענווה ובמחויבות. הבחירה בידינו – וגם השכר.
התפללו איתי: אלי היקר, אני מודה לך על שאתה מזכיר לי שהנאמנות אליך אינה ניכרת רק ברגעים הגדולים, אלא בעיקר בבחירות הקטנות של חיי היומיום. כל מעשה פשוט של ציות. תודה על שאתה מעניק לי כה הרבה הזדמנויות שקטות לגדול רוחנית ולבנות חיים מבוססים בך, דרך רצונך האדיר והצודק.
אבי, היום אני מבקש ממך שתעורר בי את הלב הנאמן הזה, אשר כה רבים מעבדיך הראו בכתבי הקודש. הם לא היו גדולים בזכות עצמם, אלא כי בחרו לציית לך בכנות ובאהבה. למדני לראות בציות לא עול, אלא הוכחה חיה לאהבתי אליך. שלא אחליף את האמת בנוחות, ולא אצדיק חוסר ציות בתירוצים. אני רוצה להימצא נאמן, גם בפרטים הקטנים ביותר של שגרתי.
הו, אל קדוש, אני סוגד ומשבח אותך כי אתה אב ששמח בנאמנות ילדיך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כנתיב יציב במדבר, שמנחה את צעדי בביטחון ובחכמה. מצוותיך הן כזרעי חיים קטנים הנטועים בכל החלטה, ומניבים פירות של שלום, ברכה וישועה. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
