“את המנצח אעשה עמוד בהיכל אלהי” (ההתגלות 3:12).
לאט אך במטרה, אלוהים בונה את מקדשו בכל היקום – והעבודה הזו אינה עשויה מאבנים רגילות, אלא מחיים שהשתנו. בכל פעם שנפש בוחרת לציית מרצונה לחוקו האדיר של אלוהים, גם בתוך קשיי היומיום, היא מדליקה בקרבה את אש הדמיון לאלוהות. נפש זו נעשית חלק מהמבנה החי של מקדש ה', והופכת לאבן חיה, מבוססת באמונה ומעוצבת על ידי הציות.
כאשר אתה, גם בתוך מאבקים מתישים, משימות מונוטוניות או פיתויים עזים, מבין את משמעות קיומך ומחליט להפקיד הכול בידי אלוהים, חייך משתנים. כשאתה בוחר ללכת בדרכי מצוות הבורא ומאפשר לו לפעול בך, מתרחש משהו על-טבעי: אתה הופך לחלק מהבניין הקדוש הזה. מסירתך השקטה, נאמנותך מאחורי הקלעים של החיים – כל אלה נראים על ידי אלוהים והוא משתמש בהם כחומר יקר לבניית מקדשו הנצחי.
בכל מקום שבו יש לבבות צייתנים, אלוהים מקים עמודים, מעצב יסודות, ומחזק את קירותיו החיים. מקדשו אינו מוגבל במרחב או בזמן – הוא גדל בקרב אלו שבוחרים לחיות לפי הוראות האב. כל נפש שמקדישה את עצמה, כל חיים שמסתדרים עם רצונו, הם עדות חיה לכך שמקדש אלוהים נבנה, לבנה אחר לבנה, נפש אחר נפש. –מעובד מפי פיליפס ברוקס. להתראות מחר, אם ירצה ה'.
התפללו איתי: אלי היקר, איזו זכות היא לדעת שכאשר אני בוחר לציית לחוקך האדיר, ברגעים הפשוטים או הקשים של שגרת יומי, אני נבנה כאבן חיה במקדשך הנצחי. תודה שנתת לי מטרה כה נשגבת – להיות חלק מהבניין הקדוש שלך, ולהשתנות לאט לאט בדמותך.
אבי, היום אני מבקש שתמשיך לפעול בי. במשימות המונוטוניות, במאבקים השקטים ובפיתויי היומיום, עזור לי לשמור את לבי יציב ברצונך. מי ייתן ונאמנותי, גם אם איש לא יראה, תשמש בידך כחומר יקר בבניית מקדשך. עצב אותי, ללטש אותי, חזק את אמונתי, ועשה אותי לעמוד חי הנושא ומפאר את שמך. מי ייתן וחיי, בכל דבר, יהיו שייכים לך וירוממו אותך.
הו, אל עליון קדוש, אני משתחווה ומשבח אותך כי מעשיך מושלמים, ואתה משתמש גם במעשי הציות הקטנים ביותר למען דבר נצחי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. חוקך האדיר הוא כאזמל אלוהי המפסל את הנפש בדיוק וביופי, והופך אותה ראויה לשכינתך. מצוותיך הם התוכניות השמימיות של הבניין הגדול הזה, שרטוטים שנעשו באהבה ובצדק כדי להקים מקדש בו תשכון בכבוד. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
