“יודעי שמך יבטחו בך, כי לא עזבת דורשיך, יהוה” (תהילים 9:10).
הנשמות שגדלות יותר מכל באינטימיות עם אלוהים הן אלה שאינן מסתתרות מאחורי תירוצים. הן אינן חיות כבולות לעבר ואינן מבזבזות זמן בתלונות על הנסיבות. להפך, הן מביטות לאחור בהבחנה רוחנית, ומכירות בכך שגם בזמנים הקשים אלוהים היה שם – מתקרב, קורא ומושיט את ידו. אנשים אלה אינם מכחישים את טעויותיהם, אך גם אינם משתמשים בהן כמגן. יש להם די ענווה כדי להודות שהם נכשלו, ושפעמים רבות התעלמו מהברכות ובזו לסימניו של אלוהים.
זהו סוג הלב השומע בבירור את קריאתה של רוח הקודש. זהו לב שאינו מצדיק את עצמו, אלא נכנע. שאינו מחפש תירוצים, אלא הכוונה. בהכירה במעמדה כברייה, מבינה הנשמה הזאת שברכה, הצלה וישועה באות רק באמצעות ציות. ציות לאותם חוקים שהאב מסר לישראל – ושישוע, בחייו ובתורתו, אישר אותם כנצחיים, צודקים וטובים.
נשמות אלה לא יולכו שולל על ידי טיעונים כוזבים, ולא ישתחוו למנהיגים המטיפים נגד תורתו הקדושה של אלוהים. הן יודעות שאי־ציות מעולם לא היה, ולעולם לא יהיה, דרך של ברכה. לכן, באמונה ובאומץ, הן פונות אל הבורא בכל כוחן, נחושות לציית – יהיה המחיר אשר יהיה. שכן הן יודעות שיש רק דרך אחת המובילה לחיים: נאמנות לאב, המתבטאת בכל מצווה שהוא נתן לנו. זוהי הדרך שרוח הקודש מגלה לענווים ולמצייתים. – ג'יימס מרטינו. עד מחר, אם ירצה האדון.
התפללו איתי: אדוני, היום אני מתייצב לפניך בלב פתוח ועניו. אינני רוצה עוד להסתתר מאחורי תירוצים, ולא להצדיק את כישלונותיי בטיעונים ריקים. אני יודע שברגעים רבים התעלמתי מברכותיך, בזתי לסימניך והלכתי בכיוון המנוגד לרצונך. אך כעת, בכנות, אני מכיר בכישלונותיי ונכנע לקריאתך.
רוח הקודש, דברי אליי בבהירות. אינני רוצה להתנגד לקולך או להקשות את לבי. למדני לציית לחוקים שהאב גילה לעמו ושישוע אישר בחייו. אני רוצה ללכת בדרך הקדושה הזאת, גם אם העולם דוחה אותה, גם אם היא עולה לי בנוחות, באישורם של אחרים או בביטחון. רצונך טוב יותר מכל דבר אחר.
אדוני, הצילני מתורות שקר המזלזלות בתורתך. תן לי הבחנה כדי לזהות את הטעות, אומץ להתנגד לשקר וכוח להישאר איתן באמת. יהי חיי מסומנים בנאמנות לאב, בכל מחשבה, מעשה ובחירה. הראה לי בכל צעד שהשלום האמיתי, ההצלה האמיתית והישועה האמיתית נמצאים בציות. וששום דבר אינו יקר יותר מלהיות במרכז רצונך. בשם ישוע, אמן.
