״אבל אם אנו מקווים למה שאיננו רואים, בסבלנות נצפה לו״ (רומים ח:25).
אבינו שבשמים חפץ במשהו נשגב עבור כל אחד מאיתנו: נשמה יפה, מושלמת ומלאת כבוד, אשר יום אחד תשכון בגוף רוחני נצחי. אילו היינו זוכים ולו לרגע להציץ אל אותה מציאות עתידית, היינו מתבוננים אחרת באתגרים ובתהליכים שאנו חווים כעת. מה שנראה כיום כמאמץ, משמעת וויתור, הוא למעשה דאגתו האוהבת של אב שמכין אותנו למשהו אינסופי וגדול מכל דמיון. יש לו אידיאל עבורנו – והוא גבוה בהרבה מהחלומות שאנו יוצרים לעצמנו.
ידוע לנו כי לאלוהים אין חיפזון. להפוך יצור שברירי ובעל תמותה לבן אלמוות ומפואר זו מלאכה עמוקה – ודורשת זמן. אך יש דבר שיכול להקל על הדרך: להאזין וללכת אחר ההוראות שכבר נתן לנו הבורא. הוא דיבר בבירור דרך הנביאים ודרך בנו, והשאיר לנו את הדרך הבטוחה בכתבי הקודש. להתעלם מכך דומה לדחיית המצפן במסע ארוך.
כאשר אנו מקבלים החלטה נחושה ללכת בנאמנות אחר תורת אלוהים האדירה, מתרחש דבר נפלא: השמים מתחילים לפעול לטובתנו. אנו חשים את אלוהים קרוב יותר, את ידו מדריכה ומברכת אותנו. אנו מתחילים ללמוד ממנו בצורה ברורה יותר, וקרני האור הראשונות של הנצח מאירות את דרכנו. זהו סימן שאנו בדרך הנכונה – ושהכבוד שממתין לנו כבר החל להאיר. -מעובד מאת אנני קיארי. להתראות מחר, אם ירצה ה׳.
התפללו איתי: אלי היקר, אני מודה לך על שחלמת עבורי דבר כה נשגב. גם מבלי לראות את כל המציאות הזו כעת, אני בוחר לבטוח בך. עזור לי לראות את אתגרי ההווה כחלק מדאגתך האוהבת, המעצבת את אופיי למשהו שמעבר לכל חלום ארצי. תודה שאינך מוותר עלי ושאתה ממשיך לפעול, גם כאשר איני מבין הכול.
אבי, היום אני מבקש ממך שתעניק לי סבלנות לקבל את זמנך וענווה ללכת אחר ההוראות שכבר השארת דרך הנביאים ודרך בנך האהוב. איני רוצה לדחות את הדרכתך, ולא ללכת לשווא בחיים אלו. למדני להעריך כל לימוד שבתורתך האדירה, כי אני יודע שהיא המצפן הבטוח המוביל לחיי נצח. שלא אסיח דעתי מתוכניותיי שלי, אלא אשאר קשוב לקולך, איתן באמונה ויציב בציות.
הו, אל קדוש, אני משתחווה ומשבח אותך כי בחרת לפעול בי בסבלנות, כקדר המעצב את יצירתו באהבה ובשלמות. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כסולם של אור, המעלה אותי יום אחר יום אל עבר הכבוד הנצחי. מצוותיך הן כלהבות מטהרות, השורפות את ההבל ומגלות את יפי הנשמה הצייתנית לך. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.
