"אוהבי תורתך ירוו שלום, ואין למו מכשול" (תהילים קיט:קסה).
האהבה האמיתית, כאשר היא נולדת בנו על ידי נוכחותו של אלוהים, היא ברכה בפני עצמה — לא בגלל הנסיבות, אלא מפני שהיא נושאת עמה את עצם מהותו של ה'. במקום שבו שוכן רוח האהבה, שם יש גם חיים, חירות ושלום. אהבה אלוהית זו משנה הכול: היא עוקרת את שורש המרירות, מרפאה את ייסורי האנוכיות, מספקת את החסרים ומרגיעה את הנפש.
מציאות זו של שלום מתחילה כאשר אנו מצייתים למצוותיו הנפלאות של ה'. התורה המפוארת שהאב מסר לנביאי התנ"ך ולישוע אינה רק מדריכה אותנו — היא מעצבת אותנו באהבה. דרך התורה הזו רוח האהבה האלוהית מוצאת מקום בתוכנו, וכל מהותנו מתחילה להתרפא. הציות לרצון אלוהים אינו עול, אלא דרך של שיקום, שבה הבורא עצמו עוקר מתוכנו כל דבר שמוליד סכסוך, עצב וקושי.
הרשה לאהבת אלוהים לשנות את פנימיותך. האב מברך ושולח את הצייתנים לבן למחילה ולישועה. מי ייתן והמצוות המופלאות של ה' יהיו סביבתך הקבועה — עדינות, יציבות ומשחררות. הציות מביא לנו ברכות, חירות וישועה — ומוביל אותנו לחיים הנחיים באלמנט המתוק של האהבה. -מעובד מוויליאם לאו. להתראות מחר, אם ירצה ה'.
התפללו איתי: אב אהבה נצחי, נטוע בי את רוחך של אהבה אמיתית, המהפכת, המרפאה והממלאה כל חלק בי. מי ייתן ואחיה כל יום בסביבה עדינה ומשקמת זו.
הדריכני בתורתך הנפלאה. מי ייתן ומצוותיך יבטלו כל מרירות ויולידו בי חיים קלים, מלאי שלום ושמחה אמיתית.
הו, אדון אהוב, אני מודה לך כי אהבתך בי היא הברכה הגדולה מכול. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא כנהר של רוך השוטף את לבי. מצוותיך הן כצלילי מנגינה עדינה המרגיעה את נשמתי בשלום. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
