"אחר האש קול דממה דקה; ויהי כשמע אליהו, וילט פניו באדרתו" (מלכים א' י"ט:12-13).
קולו של אלוהים אינו מתפרץ ברעש, אלא לוחש בעדינות ללב המוכן להאזין. הוא מדבר בסתר, מרוח אל רוח, וקרבה זו ניכרת רק לאלו שמתרחקים מהמולת העולם. אם נמלא את חיינו בהבלים, תחרות ודאגות, כיצד נוכל להבחין בנגיעתו השקטה של ה'? הסכנה היא שנאטום את אוזני נשמתנו ונאבד את ההכוונה שרק הוא יכול לתת.
כדי לשמוע בבהירות, עלינו לחיות בנאמנות למצוותיו הנשגבות של אלוהים. הן מלמדות אותנו להבחין בין הטהור לריק, לבקש קדושה במקום הסחות הדעת של העולם. כאשר אנו בוחרים בציות, אנו לומדים להשתיק את הרעשים החיצוניים והפנימיים, וקולו של העליון נהיה חי ומחולל שינוי.
לכן, עשה את השקט לפני אלוהים להרגל קדוש. האב מדבר אל הצייתנים ומדריך ברוך את השומרים את רצונו. מי שנוטה אוזן לשמוע יובל אל חיים מלאים בישוע, עם שלום, הכוונה וישועה. מעובד על פי אדוארד ב. פיוזי. להתראות מחר, אם ירצה ה'.
התפללו איתי: אב קדוש, אני מתקרב אליך ומבקש אוזניים קשובות ולב רגיש לקולך העדין. הרחק ממני את ההסחות שמונעות ממני לשמוע אותך.
אדון אהוב, למדני לשמור את מצוותיך הנשגבות ולהיבדל מהמולת השווא של העולם הזה. יהי קולך תמיד ברור יותר מכל קול אחר.
הו אלוהים יקר, אני מודה לך כי עדיין אתה מדבר בעדינות אל לבי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי לעד. תורתך האדירה היא לחש חיים לנשמתי. מצוותיך הן מנגינות קדושות המובילות אותי בדרך הישר. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
