“אך הצדיק באמונתו יחיה; ואם יסוג אחור, נפשי לא תרצה בו” (חבקוק ב:4).
האמונה האמיתית אינה מתגלה ברגעי חיפזון, אלא בהליכה העקבית גם כאשר הפירות מתעכבים. אלוהים לעיתים נדירות פועל את מעשיו בבת אחת. הוא פועל בשכבות, בזמנים ובעונות, כמו צמיחתה האיטית של עץ איתן מזרע כמעט בלתי נראה. כל קושי שנפגש, כל המתנה דוממת, הם מבחן שמחזק את מה שהוא אמיתי וחושף את מה שהוא רק מראה חיצונית. והמאמין באמת לומד להמתין, מבלי להתייאש, גם מול האתגרים המבלבלים ביותר.
תהליך הבשלות הזה דורש יותר מסבלנות — הוא דורש התמסרות להנהגת האב, שמוביל אותנו בחכמה באמצעות מצוותיו הנפלאות. האמונה שאינה ממהרת היא אותה אמונה שמצייתת, צעד אחר צעד, להוראותיו הנצחיות של אלוהים. ובאותה הליכה נאמנה האב בוחן ומכין אותנו, ומבדיל בין אלו ששייכים לו באמת לבין אלו שרק נראים כך.
האב אינו שולח מרדנים אל הבן. אך לאלו שמתמידים, גם מבלי לראות הכול בבירור, הוא מגלה את הדרך ומובילם לישועה. המשך לעמוד איתן, בוטח ומציית, כי זמנו של אלוהים מושלם ואלו הבוטחים בו לעולם לא יתביישו. -מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ה' ירצה.
התפללו איתי: אדוני, למדני להמתין בעתו, מבלי להתלונן, מבלי להתייאש. תן לי את הסבלנות שמגלה את עוצמת האמונה ומעצבת את אופיי כרצונך. אל תיתן לי למהר, אלא להלך בשלווה.
חזק אותי לציית, גם כאשר הכול נראה איטי או קשה. הזכר לי שצמיחה רוחנית, כמו הטבעית, דורשת זמן — וכל צעד יקר כאשר אני עומד איתן בדרכיך.
הו, אלוהי האהוב, אני מודה לך על שפועל בי באורך רוח ובמטרה. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כגשם שמצמיח אמונה אמיתית בלבי. מצוותיך הן מדרגות בטוחות במסע ההתבגרות הרוחנית. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
