״אלוהים הנצחי הוא מחסיך, וזרועותיו הנצחיות תומכות בך״ (דברים ל״ג:27).
יש רגעים שבהם כל מה שאנו זקוקים לו הוא מנוחה — מנוחה שמעבר לגוף, שמגיעה עד הנפש. ובמקום הזה זרועותיו הנצחיות של אלוהים מקבלות אותנו. אין דימוי עוצמתי יותר לדאגה האלוהית מזו: זרועות שלעולם אינן מתעייפות, לעולם אינן מוותרות, לעולם אינן עוזבות. גם כאשר אנו מתמודדים עם כובד הקרבות והספקות, הוא תומך ברוך באלה שבחרו לציית. זרועות ה׳ הן מחסה, הן כוח, הן חיים — אך רק לאלה החיים על פי רצונו.
ההבטחה למנוחה ודאגה אינה שייכת לכולם — היא שייכת לנאמנים. אלוהים מגלה את עצמו ושופע את חסדו על אלה השומרים את מצוותיו. תורתו העוצמתית היא האדמה הפורייה שבה שוכנת טובו, ומחוצה לה נותרת רק עצבות. כאשר אתה מחליט לחיות על פי התורה הזו, גם בתוך הקשיים, אתה מראה שאתה תלוי רק בו — וזה משמח מאוד את לב האב. ציות היא השפה שהוא מבין; זו הברית שהוא מכבד.
אז בפעם הבאה שתרגיש עייף או אבוד, זכור: יש זרועות נצחיות הפרושות לנאמנים. זרועות אלו לא רק מעניקות נחמה, אלא גם כוח להמשיך. אלוהים אינו תומך במורד — הוא תומך בצייתן. הוא מדריך ומחזק את המתענגים בתורתו. ציית, בטח, ותראה — השלום הבא מה׳ הוא אמיתי, המנוחה עמוקה, והאהבה שהוא שופע על שֶׁלו היא נצחית ובלתי מנוצחת. -מעובד מאדליין ד. ט. ויטני. נתראה מחר, אם ירצה ה׳.
התפללו איתי: אב אהוב, כמה יקר לדעת שזרועותיך הנצחיות תומכות באלה הצייתים לך. בימים קשים, בלילות של שתיקה, זו דאגתך ששומרת עלי ואמונתך שמחדשת אותי. תודה שאתה עוטף אותי בנוכחותך ומראה לי שמי ששומר את מצוותיך לעולם לא יהיה לבד. למד אותי לנוח בך, בלב יציב בציות.
אדוני, חדש בי את היראה הקדושה שמביאה לנאמנות. הסר ממני כל גאווה וכל רצון ללכת בדרכי עצמי. אני בוחר לשמח אותך. רוצה ללכת ביושר, כי שם מתגלה ברכתך. יהי חיי הוכחה חיה לכך שהליכה בתורתך היא הדרך היחידה לשלום אמיתי ולישועה אמיתית.
הו, אלוהים קדוש, אני עובד ומברך אותך על היותך מחסה לצדיקים ואש אוכלת למורדים. בנך האהוב הוא נסיך ומושיעי הנצחי. תורתך העוצמתית היא כחומה של צדק המגינה על יראיך ודוחה את הבזים לך. מצוותיך ככוכבים קבועים בשמים: איתנים, בלתי משתנים ומלאי תהילה. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
