"אם תרצו ותשמעו, טוב הארץ תאכלו; ואם תמאנו ומריתם, בחרב תאכלו" (ישעיהו א:19-20).
אלוהים מעריך מאוד נאמנות בשימוש במה שהוא מפקיד בידינו, גם אם זה נראה מעט בעינינו. חיים המנוהלים היטב לפניו נבנים מתוך בחירות מודעות, החוזרות יום אחר יום. מה שנמסר לאדון באחריות אינו אובד, אלא מצטבר באופן שקט ועמיד לאורך זמן. בסופו של דבר, הערך הנגלה מפתיע אפילו את מי שחי בפשטות.
עם זאת, יש עיקרון ברור שאי אפשר להתעלם ממנו: אין ברכה מתמשכת למי שאינו שומע בקולו. מצוותיו הישרות של הבורא מבהירות שההתנגדות לרצונו חוסמת את פעולתו של אלוהים בחיי האדם. התורה שניתנה לנביאי התנ"ך ולישוע קובעת שמי שבוחר לא לציית, בוחר גם לוותר על הברכות. האב אינו מוסיף היכן שיש סירוב מכוון ללכת אחריו.
היום, ההחלטה היא ישירה ואישית. בדוק אם חוסר הפרי אינו נובע משורש של אי-ציות שהותר לאורך הזמן. כאשר אתה מיישר את חייך לפי מצוותיו האיתנות של אלוהים, זרם הברכה משתחרר והמטרה חוזרת להתקדם. מותאם מתוך א. ב. סימפסון. להתראות מחר, אם ה' ירצה.
התפללו איתי: אדון, אני מכיר בכך שאין ברכה אמיתית מחוץ לרצונך. בחן את ליבי והראה לי היכן חדלתי לציית. אני רוצה ליישר את חיי לחלוטין עם דרכיך.
תן לי כוח לתקן בחירות, אומץ לנטוש אי-ציות ונחישות להישאר נאמן. הדרך את צעדי והשב את מה שנפסק בשל החלטות שגויות. מי ייתן ואחיה באחריות לפניך.
אה, אדון אהוב, אני מודה לך על שאתה צדיק וברור בהנחיותיך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא גבול קדוש המגן על החיים ומוביל אל האמת. מצוותיך הן עמודי תווך איתנים התומכים בברכה מתמשכת. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
