“אני הגפן, אתם הענפים. מי שנשאר בי, ואני בו, זה נושא פרי רב; כי בלעדי אינכם יכולים לעשות דבר” (יוחנן ט״ו:5).
מה ערכה של דת אם אינה נולדת מאלוהים, אם אינה נתמכת על ידו ואם אינה מסתיימת בו? כל אמונה שמתחילה ברצון אנושי, מתנהלת בדרכים אנושיות ומסתיימת בתהילה אנושית – ריקה מחיים. כאשר ה׳ אינו ההתחלה, האמצע והסוף, נותרת רק צורה ללא כוח. לכן, כאשר אנו מביטים פנימה, אנו מובלים להכיר עד כמה כבר חשבנו, דיברנו ופעלנו ללא הדרכת ממרום, וכיצד זה מעולם לא הניב פרי נצחי.
אלוהים נתן לנו את ההכוונה הברורה שמובילה לקרבה אליו. עלינו להבין כי מצוות ה׳ לא ניתנו כדי להזין דתיות, אלא כדי להוביל אותנו אל חיי אלוהים עצמו. רק הציות שומר אותנו בתוך הלימוד, החכמה והכוח של ה׳. אלוהים מגלה את תוכניותיו לצייתנים; כך האמונה מפסיקה להיות דיבור בלבד והופכת לחיים, והאב מוביל את הנפשות הללו אל הבן.
לכן, דחה אמונה ללא משיחה וללא כוח. חפש לחיות ציות שנולד ממרום ונשאר במרום. כאשר אלוהים הוא ההתחלה, הדרך והיעד, החיים הרוחניים מוצאים משמעות, יציבות וכיוון – וכל מה שאינו ממנו מאבד מערכו. מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ה׳ ירצה.
התפללו איתי: אב אהוב, הצילני מאמונה חיצונית בלבד, חסרת חיים וחסרת כוח. למדני להישען עליך בכל מחשבותיי, דיבוריי ומעשיי.
אלוהי, הובלני לציות כן, שנולד מרוחך ונשאר באמתך. שלא אבטח בידע אנושי, אלא בהדרכתך המתמדת.
הו, אדון אהוב, אני מודה לך שקראת לי לאמונה שמתחילה, מתנהלת ומסתיימת בך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא היסוד החי של אמונתי. מצוותיך הן ביטוי חכמתך שמחזיקה את חיי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
