“בסבלנותכם, החזיקו בנפשכם” (לוקס 21:19).
החוסר סבלנות הוא גנב ערמומי. כאשר הוא מתמקם, הוא גוזל מהנפש את תחושת השליטה, את השלווה, ואפילו את הביטחון. אנו הופכים חרדים כי איננו מסוגלים לראות את המחר. אנו רוצים תשובות מהירות, פתרונות מידיים, סימנים גלויים לכך שהכול יסתדר. אך אלוהים, בחכמתו, אינו מגלה לנו את התסריט המלא של החיים. הוא מזמין אותנו לבטוח בו. וכאן טמון האתגר: כיצד לנוח בשלום כאשר איננו יודעים מה יבוא?
התשובה אינה בידיעת העתיד, אלא בהתקרבות לאבינו. השלום האמיתי אינו נולד מהיכולת לחזות, אלא מהנוכחות של אלוהים בתוכנו. ונוכחות זו אינה אוטומטית — היא מתגלה כאשר אנו מקבלים החלטה נחושה: לציית. כאשר אנו בוחרים לחיות לפי רצון אלוהים, משהו יוצא דופן קורה. הוא מתקרב אלינו. ובמקום לתת לנו מפה מפורטת של כל מה שעתיד לקרות, הוא מעניק לנו ראייה רוחנית. אנו מתחילים לראות בעיני האמונה. אנו מבינים את ההווה בבהירות רבה יותר ומבחינים בסימנים למה שעתיד לבוא, כי רוח ה' מדריכה אותנו.
הציות לתורת אלוהים הנפלאה מייצר שלווה שהעולם אינו מבין. זו רגיעה טבעית, מנוחה עמוקה. לא מפני שהכול נפתר, אלא כי הנפש יודעת שהיא מתואמת עם הבורא. שלום זה אינו ניתן לייצור או ללמידה מספרים ודרשות. הוא פרי ישיר של חיים המיושרים עם מצוות הנצח של העליון. מי שמציית – נח. מי שמציית – רואה. מי שמציית – חי. -מעובד מפי פ. פנלון. להתראות מחר, אם ה' ירצה.
התפללו איתי: אלי היקר, אמת היא שלעתים קרובות אני נותן לחוסר הסבלנות להשתלט עליי. כאשר התשובות מתעכבות, כאשר המחר נראה לא ודאי, ליבי מתכווץ ומחשבתי רצה ללא כיוון. אני מנסה לשלוט במה שאיני יכול, וזה גוזל ממני את השלום שרק אתה יכול להעניק. במקום לנוח בך, אני מחפש סימנים, הסברים והבטחות, כאילו ידיעת העתיד היא מה שאני זקוק לו ביותר. אך בעומק, מה שנפשי באמת משתוקקת לו הוא דבר עמוק יותר: נוכחותך.
אבי, היום אני מבקש ממך ללמד אותי לבטוח, גם מבלי להבין. אני רוצה להפסיק לרדוף אחר פתרונות מיידיים וללמוד להמתין לך בלב שליו. תן לי אומץ לציית בשמחה למצוותיך הנפלאות, גם בשקט, גם כאשר הכול נראה עומד במקום. אני רוצה את הראייה הרוחנית שבאה רק כאשר רוחך שוכנת בי. התקרב אליי, אדוני. הראה לי את ערכה של חיים בהכנעה מוחלטת לרצונך. שהביטחון הגדול ביותר שלי לא יהיה בתשובות מהירות, אלא בדאגתך המתמדת לילדיך הצייתנים.
הו, אל עליון קדוש, אני משתחווה ומברך אותך כי נוכחותך טובה מכל תכנית מפורטת. אתה מנוחתי בתוך ההמתנה. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כנהר שקט הזורם בליבי, מביא סדר במקום שהיה בו בלבול. מצוותיך הן כאורות דולקים בחשכה, מראות את הצעד הבא בבהירות ובטוב לב. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.
