“גם אתם, כאבנים חיות, נבנים לבית רוחני, להיות כהונה קדושה” (א פטרוס ב:5).
החיים שאנו חיים כאן הם אתר הבנייה של דבר מה גדול ומפואר בהרבה. בעודנו מהלכים בארץ הזו, אנו כאבנים גסות במחצבה, מעוצבות, נחצבות ומוכנות בתכלית. כל מכה של צער, כל עוול שסבלנו, כל אתגר שניצב בפנינו הוא חלק מהעבודה האלוהית — כי מקומנו אינו כאן, אלא במבנה השמימי הנשגב שה' בונה, נסתר מהעין אך ודאי ונצחי.
בתהליך ההכנה הזה, הציות למצוות היפות של אלוהים נעשה חיוני. הוא מודד אותנו בדיוק, כמו באמצעות פלס, ורוצה שליבנו יתיישר לחלוטין עם רצונו. מה שהיום נראה רק כאב או אי נוחות הוא, למעשה, התאמה שנעשית בידי הבורא כדי שנשתלב, יום אחד, בהרמוניה המושלמת של מקדשו הנצחי. כאן אנו עדיין נפרדים, מפוזרים — אך שם נהיה גוף אחד, באחדות מושלמת, כל אחד במקומו הראוי.
אלוהים מגלה את תוכניותיו רק לצייתנים. מי ייתן ותקבל באמונה את פעולתו של האב בחייך, ותבחר להיעצב לפי רצונו. כי מי שמניח לעצמו להיות מוכן יילקח, בבוא העת, להיות חלק מהמקדש השמימי — שם שוכנת מלוא אלוהים. -מעובד מ-J. Vaughan. להתראות מחר, אם ירצה ה'.
התפללו איתי: אדון נכבד, גם כאשר אינני מבין את כוונותיך, אני בוטח בידיך שמעצבות אותי. אני יודע שכל רגע קשה הוא בעל ערך נצחי, כי אתה מכין את נשמתי לדבר מה גדול בהרבה ממה שאני רואה כעת.
תן לי סבלנות ואמונה לקבל את פעולת רוחך. מי ייתן ואהיה כאבן חיה, מוכנה להיות מותאמת לתוכניתך. למדני לציית ולהיכנע לחלוטין לרצונך, גם כאשר הוא פוגע בי לפני שירפא אותי.
הו אלוהים אהוב, אני מודה לך על ששילבת אותי בבניית מקדשך הנצחי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי לעד. תורתך האדירה היא המידה שמיישרת אותי עם השמים. מצוותיך הן כלים נאמנים שמלטשים אותי בשלמות. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.
