“גם אתם נבנים כאבנים חיות לבניית בית רוחני להיות כהונה קדושה” (אִגֶּרֶת פֶּטְרוֹס הָרִאשׁוֹנָה 2:5).
לאן שלא יוביל אלוהים את נשמותינו לאחר שנעזוב את גופינו השבריריים, גם שם נהיה בתוך אותו היכל גדול. היכל זה אינו שייך רק לארץ — הוא גדול מעולמנו. זהו הבית הקדוש שמקיף את כל המקומות בהם נוכחות אלוהים שורה. וכיוון שאין קץ ליקום בו אלוהים מולך, גם אין גבול להיכל החי הזה.
היכל זה אינו עשוי מאבנים, אלא מחיים שמצייתים לבורא. זהו מיזם נצחי, הנבנה שלב אחר שלב, עד שהכול ישקף בשלמות את מהות אלוהים. כאשר נשמה לומדת לציית באמת, היא משתלבת בבניין הרוחני הגדול הזה. וככל שהיא מצייתת יותר, כך היא הופכת לביטוי חי של רצון ה׳.
לכן, הנשמה המבקשת להיות חלק מהתוכנית הנצחית הזו צריכה להיכנע לחוקו האדיר, ללכת בדרכיו באמונה ובמסירות. כך תהיה הבריאה, בסופו של דבר, השתקפות טהורה של תפארתו. -מעובד מפי פיליפס ברוקס. להתראות מחר, אם ירצה ה׳.
התפללו איתי: אדון אלוהים, אני יודע שגופי שברירי וחולף, אך הנשמה שנתת לי שייכת למשהו גדול בהרבה. אני מודה לך כי הכנת מקום מעבר לעולם הזה, שבו נוכחותך ממלאת הכול, ושם המקשיבים לך חיים בשלום ובשמחה. למדני להעריך את התקווה הנצחית הזו.
אני רוצה להיות חלק, אבי, מהיכלך החי — לא רק בעתיד, אלא כבר כאן ועכשיו. תן לי לב כנוע, החפץ לרצות אותך מעל הכול. מי ייתן וצייתנותי תהיה כנה ומתמדת. עצב אותי כדי שאהיה מועיל במלאכה שאתה יוצר.
הו, אלוהים קדוש, אני משתחווה ומשבח אותך על שהכללת אותי בתוכנית הנצחית הזו, אף שאני קטן ולא מושלם. קראת לי לדבר שמעבר לזמן, מעבר לעולמות, מעבר לעצמי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. חוקך האדיר הוא כיסוד האיתן של היכלך הבלתי נראה והמפואר. מצוותיך הן כעמודים חיים הנושאים את האמת ומשקפים את קדושתך. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.
