"דרשו את ה' ועוזו; בקשו את פניו תמיד" (דברי הימים א' 16:11).
להתקדם אל הדברים של מעלה אינו דבר פשוט. לגדול בחיים הרוחניים, להידמות יותר למשיח, להתבגר באמונה — כל אלה דורשים מאמץ, ויתור והתמדה. רבים מתייאשים כי כאשר הם מביטים בעצמם, הם אינם רואים שינויים גדולים מיום ליום. נדמה כי הם נשארים אותו דבר, ללא התקדמות נראית לעין. אך אפילו הרצון הכנה הזה לגדול הוא כבר סימן להתקדמות. הכמיהה לאלוהים היא, בפני עצמה, הנפש הנעה בכיוון הנכון.
ודווקא במסע הזה חוק אלוהים הנשגב ומצוותיו הנעלות הופכים ליסודיים. איש אינו גדל מבלי לציית. הנביאים, השליחים והתלמידים התקדמו כי הלכו בנאמנות אחרי פקודות ה', ואלוהים גילה את תוכניותיו רק לצייתנים. כל צעד של ציות הוא צעד אל האב — והאב הוא ששולח אל הבן את אלה שמכבדים אותו. כך, הלב המשתדל לציית כבר גדל, גם כאשר אינו מבחין בכך.
לכן, אל תתייאש. המשך לרצות, לבקש ולציית. התנועות הפנימיות הללו הן צמיחה אמיתית, והאב רואה כל אחת מהן. הוא יחזק את הליכתך ויובילך אל היעד הנצחי שהוכן לנאמנים. מעובד על פי J.R. Miller. להתראות מחר, אם ה' ירצה.
התפללו איתי: אב אהוב, חזק את ליבי כדי שלא אוותר כאשר איני רואה התקדמות מיידית. למד אותי להעריך אפילו את הצעדים הקטנים בכיוונך.
אלוהי, עזור לי לגדול בציות, גם כאשר התהליך קשה. מי ייתן ורצוני לכבד אותך לעולם לא יתקרר, אלא ילך ויתעמק.
הו, אדון אהוב, אני מודה לך כי אפילו הכמיהה אליך היא כבר צמיחה. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. חוקך האדיר הוא הדרך שמעצבת אותי יום אחר יום. מצוותיך הן הסולם שעליו נפשי עולה אליך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
