"הבוטחים בה' הם כהר ציון, אשר לא ימוט, יישב לעד" (תהלים קכ"ה:1).
הבטחותיו של אלוהים אינן מתבלות ואינן נגמרות עם הזמן. מה שהוא קיים אתמול אינו מחליש את מה שהבטיח להיום או למחר. כמו מעיינות נצחיים במדבר, ה' מלווה את בניו בפרנסה מתמדת, הופך מקומות צחיחים לגנים ומצמיח תקווה בלב השממה. כל הבטחה שמתקיימת היא סימן לעוד גדולה ממנה שעוד תבוא.
כדי לחוות את נאמנותו, יש ללכת בנאמנות בתורת ה' הנשגבת. היא מלמדת אותנו לבטוח בדאגתו ולהתקדם גם כאשר הדרך נראית שוממה. לציית משמעו ללכת בביטחון בדרכים לא נודעות, מתוך ודאות שלאלוהים יש מעיינות מוכנים בכל שלב כדי לתמוך במסענו.
לכן, המשך בדרך העליון בביטחון. במקום שה' מדריך – שם גם ידאג. ההולך בציות יראה את המדבר פורח ויובל אל מלוא החיים בישוע, וימצא תמיד מקורות חדשים לברכה ולחידוש. מעובד על פי ג'ון ג'ואט. להתראות מחר, אם ירצה ה'.
התפללו איתי: אבא אהוב, אני מהלל אותך כי הבטחותיך אינן נגמרות לעולם. בכל יום חדש אני מוצא סימנים לדאגתך ולנאמנותך.
אדוני, למדני ללכת בתורתך הנשגבת, לבטוח שבכל קטע בדרך כבר הכנת מקורות לתמיכה ותקווה.
הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה הופך מדבריות לגנים. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא מקור בלתי נדלה באמצע הדרך. מצוותיך הן פרחים הפורחים במדבר החיים. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
