"הנה זִכִּיתִיךָ, אך לא ככסף; בחַנְתִּיךָ בכּוּר עֳנִי" (ישעיהו מח:י).
“אש הניסיון” אינה דבר זר או שמור רק למעטים מעבדי אלוהים. להפך, היא חלק מדרכו של כל מי שנבחר. קול ה' עצמו מכריז כי שֶׁלוּ נבחנים בכּוּר העֳנִי. משמעות הדבר היא שכל נפש שנקראה על ידי אלוהים תחווה, במידה רבה או מועטה, רגעים שבהם תטוהר דרך הסבל — לא במקרה, אלא על פי רצון אלוהי.
זו הסיבה שהתורה הנפלאה של ה' כה חיונית בחיי הנאמן. המצוות הנשגבות שנמסרו לנביאי התנ"ך ולישוע מכינות אותנו להכיר בכך שהסבל הוא חלק מהתהליך. הציות המתמיד מחזק אותנו לעמוד איתן כאשר חום הכּוּר גובר. מי שחי בהכוונת תורת אלוהים אינו נבהל מהניסיון, אלא מבין אותו כחותם של שייכות וכאמצעי של השלמה.
אם אתה עובר באש, אל תתייאש. האב מברך ושולח את הצייתנים אל הבן למחילה ולישועה. הנח למצוותיו המופלאות של ה' להיות היסוד שמחזיק אותך בתוך הכאב. הציות מביא לנו ברכה, שחרור וישועה — ומבחן אותנו כזהב מזוקק באש. -מעובד מ-J.C. Philpot. עד מחר, אם ירצה ה'.
התפללו איתי: אדון מטהר, כאשר אש העֳנִי מקיפה אותי, עזור לי לזכור כי אתה עצמך בחרת בי להיות שלך. שלא אדחה את הכּוּר, אלא שאפאר אותך בתוכו.
למדני לציית לתורתך הנשגבה גם בשעות הקשות ביותר. שמצוותיך יתנו לי כוח לעמוד איתן כאשר אני מעוצב בידך.
הו, אדון אהוב, אני מודה לך כי אתה מנסה אותי לא כדי להשמידני, אלא כדי להשלים אותי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כאש שמטהרת ואינה מכלה. מצוותיך ככלים שמימיים המעצבים אותי כרצונך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
