"ה' בונה את ירושלים; הוא מקבץ את נדחי ישראל. הוא מרפא את נשברי הלב וחובש לעצבותם" (תהילים קמ"ז:2-3).
טוב שלפעמים אנו מתמודדים עם קשיים וצרות. הם מעוררים אותנו לעובדה שעולם זה אינו ביתנו הסופי. הניסיונות מאלצים אותנו להביט פנימה, מגלים עד כמה עלינו עוד לצמוח, ומזכירים לנו שתקוותינו צריכות להיות מבוססות על ההבטחות הנצחיות של אלוהים, ולא על נסיבות חולפות של חיים אלו. אפילו כאשר אנו נשפטים שלא בצדק וכוונותינו מובנות לא נכון, אלוהים יכול להשתמש בכך לטובתנו.
המצבים הלא נוחים הללו, כאשר אנו עומדים בהם בנאמנות, שומרים אותנו ענווים לפני ה'. הם מונעים מהגאווה להשתלט על לבנו ומביאים אותנו להישען עוד יותר על מצוותיו הנפלאות של אלוהים. התורה הנפלאה שהאב מסר לנביאי התנ"ך ולישוע מלמדת אותנו לשאת התנגדות בסבלנות ולבטוח בעדות מצפוננו לפני אלוהים. כאשר אנו מצייתים, גם בתוך השפלה, הוא מחזק אותנו ומרומם אותנו בזמן הנכון.
אל תירא מלהיות נבזה או לא מובן. האב מברך ושולח את הצייתנים לבן למחילה ולישועה. יהי רצון שמצוותיו המופלאות של ה' יהיו מחסה עבורך כאשר העולם אינו מכיר בערכך. הציות מביא לנו ברכה, שחרור וישועה — ומעצב אותנו בדמות המשיח, שגם הוא נדחה על ידי רבים. -מעובד מתומאס א קמפיס. להתראות מחר, אם ה' ירצה.
התפללו איתי: ה' הצדיק והנאמן, עזור לי שלא אפול ברוחי כאשר אני לא מובן או נבזה. תן שאראה בכל ניסיון הזדמנות להידבק אליך עוד יותר.
חזק את לבי על ידי תורתך הנפלאה. יהי רצון שמצוותיך יהיו נחמתי והדרכתי כאשר הכול סביבי נראה לא צודק.
אלי, אני מודה לך כי גם את הביזיון והכאב אתה משתמש בהם כדי להפוך אותי לעניו ותלוי בך יותר. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא כמרפא שמרפא לב פצוע. מצוותיך הן עמודים איתנים שמחזיקים אותי כאשר אני מתערער. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
