“וכאשר אתם מתפללים, אם יש לכם דבר מה נגד מישהו, סלחו לו, כדי שאביכם שבשמים יסלח גם לכם על חטאיכם” (מרקוס יא:25).
ישוע לימד אותנו שהסליחה שאנו מבקשים מאלוהים קשורה ישירות לסליחה שאנו מעניקים לאחרים. איננו יכולים לבקש רחמים על כישלונותינו ובו בזמן לשמור טינה ומרירות בלבנו. סליחה אמיתית היא בחירה יומיומית: לשחרר את משא המרירות ולאפשר לאהבת אלוהים למלא את מקום הפצע. כאשר אנו זוכרים את הדברים הטובים ומשאירים את הרע מאחור, הלב נעשה קל והתפילה כנה.
הציות לתורתו המופלאה של אלוהים מלמד אותנו את דרך הסליחה הזו. ישוע ותלמידיו חיו בנאמנות להוראות הנפלאות הללו, והראו שאהבה וסליחה הן חלק מאותה מצווה אלוהית. תורת ה' איננה רק על טקסים, אלא על לב שהשתנה על ידי הציות. אלוהים מגלה את תוכניותיו לאלה החיים ללא טינה ושואפים לטוהר הנובע מעשיית רצונו.
האב מברך ושולח את הצייתנים אל הבן לסליחה ולישועה. שחרר היום את הסליחה, וה' ישחרר את נשמתך – ויהפוך את לבך לראוי להיגָּע ברחמיו של העליון. מעובד על פי ג'. ר. מילר. להתראות מחר, אם ירצה ה'.
התפללו איתי: אדוני, למדני לסלוח כפי שאתה סולח לי. אל תיתן לי לשמור טינה בלבי, אלא שאבחר תמיד בדרך השלום והחמלה.
הזכר לי, אבא, את המעשים הטובים של האנשים ועזור לי לשכוח את הפגיעות. שאחיה בהרמוניה עם כולם ואשרת אותך בלב טהור.
הו, אלוהים אהוב, אני מודה לך שלימדת אותי את ערך הסליחה. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא מראת צדקתך וטובך. מצוותיך הן דרכי שלום שמחדשות את לבי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
