״הֲלֹא הֵיכַל אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא, וְאַתֶּם הֵיכָלוֹ״ (הראשונה אל הקורינתים 3:17).

בתוך כל אחד מאיתנו חפץ אלוהים להקים את היכלו — מקום קדוש שבו עובדים אותו ברוח ובאמת. אין זה מרחב גשמי, אלא מרחב פנימי, שבו מתרחשת עבודת האל האמיתית: לב שנכנע, נאמן ומוקדש. כאשר אתה משתרש עמוק בעבודת האל הפנימית הזאת, דבר רב־עוצמה מתרחש. חייך מתחילים להתעלות מעל מגבלות הזמן והמרחב. אתה מתחיל לחיות למען אלוהים, עם אלוהים ובאלוהים, בכל מחשבה, החלטה ומעשה.

אך חיים מסוג זה נעשים אפשריים רק כאשר לאלוהים יש את כל לבך. כאשר אתה מחליט, בנחישות ובכנות, לציית לאור ולרוח האלוהים השוכנים בקרבך, וכאשר תשוקתך העמוקה ביותר היא להיות נאמן לכל מצוות האדון, גם לנוכח ביקורת, דחייה והתנגדות — אזי קיומך נהפך להלל מתמיד. כל מעשה של נאמנות וכל בחירה לציית נעשים לשיר חרישי העולה השמימה.

זהו הצעד החשוב ביותר בחייו של כל אדם: להקדיש את עצמו בכל לבו להוראות שנתן לנו הבורא — לתורתו האדירה, שנגלתה באמצעות הנביאים ואושרה בידי ישוע. אין זו אחת מבין אפשרויות רבות. זהו הדרך. זו התשובה. זו הדרך היחידה להפוך את החיים להיכל אמיתי, שבו אלוהים שוכן, מדריך, מטהר ומושיע. — מעובד על פי ויליאם לאו. עד מחר, אם ירצה האדון.

התפללו איתי: אב קדוש, אני מודה לך על רצונך לשכון בקרבי, לא כאורח אלא כאדון. יהי מקדשך שבתוך לבי מקום נקי, נכנע ותמיד מלא בעבודת אלוהים אמיתית. אני רוצה לבקש אותך לא במילים ריקות, אלא בחיים המכבדִים אותך ברוח ובאמת.

אדון, קח את לבי כולו. יהי ציותי לתורתך האדירה תלוי לא בנסיבות או באישורם של אחרים, אלא פרי אהבתי הכנה אליך. למדני לחיות בנאמנות לכל אחת ממצוותיך הקדושות, ויהפכו חיי כולם להלל לשמך.

הו, אלוהים הקדוש מכול, אני עובד אותך ומהלל אותך על רצונך לעשות אותי להיכלך החי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כאש קודש המכלה כל טומאה והופכת את הנשמה למשכן קדוש. מצוותיך הן כקטורת תמידית, העולה מן הלב המציית כעבודת אלוהים חיה ונעימה לפניך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.