“טובה היא העצב מן השחוק, כי בעצב הפנים ייטב הלב” (קהלת ז:ג).
כאשר העצב מונהג בידו של אלוהים, הוא חדל מלהיות רק משא על הנפש והופך לכלי אלוהי לצמיחתנו. ברגעים אלו של כאב והרהור, אלוהים מגלה לנו חלקים בעצמנו שמעולם לא שמנו לב אליהם. הוא משתמש בעצב כמחרשה, שוברת את האדמה הקשה של לבנו, ומכינה אותה לקציר של אמונה, שינוי ותכלית. במקום לברוח ממנו, עלינו לראות בו הזדמנות ללמידה ולהתקרבות נוספת לאלוהים.
עם זאת, חשוב לזכור שעצב ללא תקווה עלול להוביל אותנו למעגל של ייאוש והרס עצמי. אך כאשר אנו בוטחים באדון, גם בתוך הכאב, אנו מוצאים כוח להמשיך הלאה. הוא קורא לנו לציית למצוותיו, לא כעול, אלא כדרך לחירות האמיתית. בציות אנו מוצאים את הבהירות לראות מעבר לנסיבות הקשות ולחוות את השלום העולה על כל שכל.
כאשר אנו מוסרים את עצבנו לאלוהים ומתחייבים לחיות בציות, מתרחש דבר יוצא דופן. אלוהים לא רק מסיר את משא הסבל, אלא גם הופך את כאבנו לברכה ומחדש את תודעתנו. הוא מלמד אותנו שגם בעולם שנפל, העצב יכול להיות כלי לגאולה ולצמיחה, כל עוד ניתן לו להיות בשליטה. כך אנו חיים בביטחון שבכל דבר, אלוהים פועל לטובת אוהביו. -מעובד ממאלטבי בבקוק. להתראות מחר, אם ירצה ה'.
התפללו איתי: אלי היקר, אני מכיר בכך שלעיתים קרובות העצב מכביד על נפשי וקשה לי למצוא בו משמעות. אך אני יודע שכאשר הוא מונהג על ידך, הוא הופך לכלי של צמיחה, שוברת את המחסומים שבלבי ומעצבת אותי לפי רצונך. עזור לי לראות את הכאב כהזדמנות ללמידה ולשינוי, כדי שאתקרב אליך ואראה מעבר לסבל הזמני.
אבי, היום אני מבקש ממך שתעניק לי את התקווה שבאה ממך, גם בתוך העצב. אל תיתן לי ליפול לייאוש, אלא תן לי כוח להמשיך בציות למצוותיך, מתוך אמונה שזו הדרך לחירות האמיתית. למד אותי להביט מעבר לנסיבות הקשות ולחוות את השלום העולה על כל שכל, בידיעה שאתה בשליטה.
הו, אלוהים קדוש, אני עובד ומשבח אותך על היותך אב שממיר כאב לברכה. תודה שאתה מלמד אותי שאפילו העצב יכול להיות כלי לגאולתך ולאהבתך. אני מרומם את שמך כי אני יודע שבכל דבר אתה פועל לטובת אוהביך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה לעולם לא מבלבלת אותי. מצוותיך הם כסעודות מלכים לנפשי. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.
