"יְהוָה רֹעִי, לֹא אֶחְסָר. בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי, עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי" (תהילים כ"ג:1-2).
ישנו סוג של מרעה שרק עיניים רוחניות מסוגלות לראות: ההשגחה האלוהית שדאגה לנו לאורך השנים. כאשר אנו עוצרים להתבונן כיצד ה' הדריך אותנו — ברגעים טובים וקשים — אנו מבינים שאפילו הברכות הפשוטות ביותר, כמו צלחת אוכל או מחסה, הופכות למתוקות ומיוחדות כאשר אנו מבינים שהן באו מידו של הרועה הטוב שלנו. לא גודל הפרנסה הוא העיקר, אלא הוודאות שהוא זה שדאג לה.
ההבנה העמוקה הזו של דאגתו של אלוהים נולדת בלבם של אלו שמצייתים לתורתו הנשגבת. באמצעות מצוותיו הנפלאות אנו לומדים להכיר את ידו, אפילו במצבים היומיומיים ביותר. התורה שניתנה לנביאי התנ"ך ולישוע מאמנת אותנו לחיות בהכרת תודה ובתבונה, לראות מטרה היכן שהעולם רואה מקרה, ולקצור שלום גם במדבריות. כל פרט בהשגחתו הופך למתוק יותר כאשר הלב הולך בדרך הציות.
למד לרעות בשדות ההשגחה האלוהית. האב מברך ושולח את המצייתים לבן למחילה ולישועה. יהי רצון שמצוותיו המופלאות של ה' יהיו העדשה דרכה תזהה את דאגתו היומיומית של אלוהים. הציות מביא לנו ברכה, חירות וישועה — והופך כל "גבעול חציר" לסעודת אהבה. -מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ה' ירצה.
התפללו איתי: ה' רועי, פקח את עיניי לראות את דאגתך אפילו בדברים הקטנים ביותר. שלא אזלזל לעולם בברכה, גם אם נראית פשוטה.
למדני, באמצעות תורתך הנפלאה, לבטוח בפרנסתך היומיומית. שמצוותיך יובילו אותי להכיר בנאמנותך בכל פרט.
הו, ה' אהובי, אני מודה לך כי השגחתך מגיעה אליי יום אחר יום. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא כמרעה ירוק בו נשמתי נחה. מצוותיך הן כמזון טהור שמחזק את רוחי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
