"ידעתי כי תוכל כל, ואין מזימותיך יוכלו להיסתר ממך" (איוב 42:2).
החיים מביאים כאבים, ניסיונות ונפילות פנימיות שנראות כבדות יותר מכל סבל חיצוני. ובכל זאת, האמונה מובילה אותנו לסיים כל פרק במסע בהכרת תודה לבורא. לא רק על הטובות שקיבלנו, אלא על כל מה שמרכיב את הקיום: שמחות ועצב, בריאות וחולי, ניצחונות וכישלונות. כל חלק, אפילו הקשה ביותר, משמש בידי אלוהים לטובתנו.
ההשקפה הזו אפשרית רק כאשר אנו לומדים לחיות לפי תורת ה' הנשגבת. היא מראה לנו ששום דבר אינו לשווא, שאף הפיתוי יכול להפוך להזדמנות להתחזקות, ושהאב שולט בכל פרט בחכמה. לציית לרצון הקדוש הזה עוזר לנו לראות את התכלית שמאחורי הנסיבות ולנוח בביטחון של מי שמעצב את חיינו לנצח.
לכן, היה אסיר תודה בכל עת. מי שמקבל עליו את רצון העליון מבין שגם השמחה וגם הכאב הם כלים להכנה. האב מדריך את הצייתנים ומוביל אותם אל הבן, שם אנו מוצאים סליחה, ישועה והוודאות שהכול פועל לטובת החיים הנצחיים. מעובד מאת אורוויל דיואי. להתראות מחר, אם ירצה ה'.
התפללו איתי: אדון אהוב, אני ניצב לפניך בלב מלא תודה, לא רק על הברכות הנראות, אלא על כל חיי ועל כל חוויה שנתת לי.
אבי, למדני לציית לתורתך הנשגבת ולראות בכל מצב — בין אם של שמחה ובין אם של כאב — את ידך הפועלת לטובתי. שלא אאבד לעולם את הביטחון בתכליתך.
הו אלוהים יקר, אני מודה לך כי הכול בחיי מקבל משמעות בך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא יסוד שמחזיק כל שלב במסעי. מצוותיך הם כלים אלוהיים ההופכים הכול להכנה לנצח. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
