״ישוע, נסוג משם בסירה, אל מקום שומם, לבדו״ (מתי י״ד:13).
בהפסקות החיים, נדמה כי אין מנגינה, אך בהן נוצרת בריאה חדשה ויפה. במנגינת חיינו, ההפסקות מופיעות פה ושם, ולעיתים קרובות, בטיפשותנו, אנו חושבים שהמוזיקה הגיעה לסיומה. אלוהים, בחכמתו, מאפשר זמנים של הפסקה: מחלה בלתי צפויה, תוכניות שהתבטלו, מאמצים שנראים לשווא. בהפרעות אלו, אנו מתאבלים על השקט שבקולנו ומרגישים כאילו נעדרנו מהמקהלה הגדולה המתעלה לאוזני הבורא. אך אנו שוכחים שהפסקות אלו אינן הסוף, אלא חלק חיוני מהלחן האלוהי.
המוזיקאי יודע לקרוא את ההפסקה. הוא אינו הולך לאיבוד, אלא מסמן את הזמן בעקביות ובדיוק, ממתין לתו הבא כחלק בלתי נפרד מהמוזיקה. כך גם ההפסקות שאלוהים נותן לנו. הן מזמינות אותנו להרהר, לתקן את דרכנו, להבחין היכן לא קיימנו את מצוותיו. ברגעי השקט הללו, אלוהים מדבר בקול רם יותר, מעורר אותנו לצורך ליישר את חיינו עם רצונו המושלם.
כאשר אנו מכירים בהפסקות אלו כהזדמנויות לשוב לציות, אלוהים מתקרב אלינו. הוא מקל את עול הסבל ומחדש את המנגינה של חיינו, עתה מכוונת יותר למטרתו. המוזיקה ממשיכה, ואנו לומדים שגם הפסקות, קשות ככל שיהיו, הן חלק מסימפוניה גדולה ושלמה יותר, שחיבר הבורא. -מעובד על פי ג׳ון רסקין. להתראות מחר, אם ירצה ה׳.
התפללו איתי: אלי היקר, אמת היא שלעיתים קרובות אני רואה בהפסקות החיים רגעי אי־ודאות ואובדן, ושוכח שהן חלק מהלחן המושלם שלך. בהפרעות, אני מתפתה לחשוב שהמוזיקה הסתיימה, אך אתה, בחכמתך, משתמש בזמנים אלו כדי לעצב את לבי וללמד אותי לבטוח בתוכניתך. עזור לי לראות בהפסקות לא היעדרות, אלא הזדמנות לצמיחה והתחדשות בנוכחותך.
אבי, היום אני מבקש ממך שתלמד אותי להמתין בסבלנות במהלך ההפסקות שאתה מאפשר בחיי. תן לי לב קשוב לשמוע את קולך בשקט, להרהר בצעדי ולתקן את דרכי היכן שכשלתי בציות למצוותיך. הראה לי כיצד לנצל רגעים אלו כדי ליישר את עצמי עם רצונך ולחזק את אמונתי, מתוך ביטחון שהתוו הבא ינוגן בזמן הנכון בידיך המושלמות.
הו, אל עליון קדוש, אני עובד ומשבח אותך על היותך המלחין הגדול של החיים, שהופך גם את הדממות לחלק מהסימפוניה המפוארת שלך. תודה שאינך משאיר אותי אבוד, אלא מדריך אותי חזרה אל המנגינה שכתבת עבורי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה מעניקה לי ביטחון מתמיד. מצוותיך הן המנגינה הרכה המרגיעה את סערות נפשי. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.
