״כל מי שבא אלי, ושומע את דברי, ועושה אותם, דומה לאיש אשר בבנותו בית, חפר והעמיק והניח יסוד על הסלע״ (לוקס 6:47-48).
חיים מסוימים הם שטחיים להפליא; הם מוצאים את שמחתם הגדולה ביותר בחושים ועסוקים לחלוטין בדברים טריוויאליים, כמו ילדים המשחקים ללא דאגה למשמעות העמוקה יותר של הקיום. אין בהם מחשבה עמוקה, רגש נעלה או מטרה אמיתית. שטחיות כואבת זו היא אחת הסימנים הברורים ביותר של תקופתנו, שבה הרצינות, היראה וההתמסרות נמצאות בירידה ברורה.
כל דבר עדיף על פני לבזבז את החיים במרדף אחרי חידושים חולפים וריקים. הרבה יותר יקר להיות כמו עץ בודד, חשוף במישור, כפוף על ידי הסערה ומופשט מעליו על ידי הקור והרוח, אם זה מוביל אותנו להעמיק את שורשינו ולחזק את אופיינו. טוב מזה מלהיות שיח ירוק מבחוץ אך עם שורשים רדודים, שאינו מסוגל להחזיק מעמד מול אתגרי החיים.
אם אנו רוצים באמת לעלות עם ישוע, עלינו להתייחס ברצינות להוראות אביו של ישוע, שהן מצוותיו. מי שמבין את ערך הנצח גם מבין את ערך הציות. ללכת אחרי מצוות אלוהים הוא יותר מחובה; זהו הדרך היחידה לחיים משמעותיים ומתמשכים, מושרשים במה שהוא נצחי ולא בשטחיות של העולם הזה. -מעובד מ-W. L. Watkinson. להתראות מחר, אם ה׳ ירצה.
התפללו איתי: אלוהים יקר, אני מכיר בכך שבעולם מלא שטחיות, קל להימשך לדברים חולפים שאינם מוסיפים דבר לנשמה. עזור לי לבקש חיים עם שורשים עמוקים בך, חיים שאינם רק מראית עין, אלא שמשקפים אופי המעוצב על ידי אמתך וקדושתך. אינני רוצה להיות כמו אלה הרודפים אחרי הריק; אני רוצה לחיות עם מטרה ומשמעות, ממוקד במה שהוא נצחי.
אבי, היום אני מבקש ממך לשתול את ליבי בחוזקה במצוותיך. תן לי כוח לעמוד בפני סופות החיים באמונה שהן יחזקו אותי ויגרמו לי לצמוח. מי ייתן ושמחתי לא תבוא מהסחות הדעת של העולם, אלא מנוכחותך ומהברכות שבציות לדברך. למדני להעריך את מה שהוא מתמשך ולדחות את מה שהוא חולף.
הו, אדון נצחי, אני מהלל אותך כי רצונך מושלם ואמתך אינה משתנה. תודה שנתת לנו מצוות שלא רק מדריכות אותנו, אלא גם משתרשות בנו חיים שמוצאים חן בעיניך ומשקפים את אהבתך. עזור לי לחיות ביראה וברצינות, ללכת עם ישוע ולבקש תמיד את כבודך מעל הכול. בנך האהוב הוא נסיך הנצח והמושיע שלי. תורתך החזקה יקרה לי מכל אוצרות העולם. מצוותיך הן כזרעים הנטועים בליבי, הפורחים לשמחות מתמידות. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
