יום שלישי, 3 בנובמבר 2026

תורת אלהים: התבוננות יומית: לחיות באומץ את הזמן הנוכחי — קהלת 3:11

״הכול עשה יפה בעתו; גם את העולם נתן בלב האדם״ (קהלת 3:11).

לא המקרה ולא האויב הם שהציבו אותנו בדיוק בתקופה הזאת. אלוהים עצמו קבע שהדור הזה יהיה שדה הקרב שלנו וחלקנו בהיסטוריה. אם הוא הציב אותנו כאן, הרי שכאן אנו נקראים לחיות, להילחם ולציית. אין טעם לייחל לימים קלים יותר, כי הזמן הנכון הוא עכשיו — והחסד טמון בהתמודדות עמו באומץ, ביראת כבוד ובאמת. כל קושי הוא כלי אלוהי שנועד לעורר בנו אמונה עמוקה יותר, רצינית יותר ואמיתית יותר.

דווקא בימים הקשים האלה אנו לומדים להפסיק לבטוח בעצמנו ולהיכנע להדרכתן של מצוותיו הנשגבות של האדון. כשהאמונה הקלה מתפוגגת, האמונה האמיתית מתגלה. בציות למה שאלוהים כבר אמר ובהליכה בדרך שהוא כבר התווה, אנו מתחזקים להמשיך. התקופה שבה אנו חיים דורשת נחישות ותבונה — ודווקא הציות לתורת האב הוא שמחולל בנו את אלה.

האב מברך את המצייתים ושולח אותם אל הבן, כדי שיזכו למחילה ולישועה. מי ייתן והיום תבחר לחיות את התקופה הזאת באומץ ובענווה, ולבטוח לא בכוחך שלך אלא בחוכמתו של אלוהים, שקרא לך לרגע הזה ממש בהיסטוריה. — מעובד על פי ג׳ון פ׳ ד׳ מוריס. להתראות מחר, אם ירצה האדון.

התפללו איתי: אלוהים נצחי, אתה יודע את העתים ואת העונות, ואני יודע שהתקופה הזאת נבחרה על ידך עבורי. איני רוצה לברוח מן האחריות לחיות היום, כאן, כפי שהאדון רוצה.

עזור לי שלא לייחל לעבר קל יותר, אלא להיות איתן ונאמן בהווה הזה שהכנת עבורי. למד אותי להאמין בבגרות, לציית באומץ ולצעוד כשעיניי נשואות לרצונך.

הו, אדון אהוב, אני מודה לך שהצבת אותי בתקופה הזאת למען מטרה. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי לנצח. תורתך האדירה היא ההגה המנחה אותי גם ברוחות נגדיות. מצוותיך הן הקרקע היציבה שעליה אוכל לצעוד, גם כשהכול סביבי נראה לא ודאי. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.

שתף את זה!