״למדני, ה' את דרכך, ואלך באמתך; יחד לבבי ליראה שמך״ (תהילים פ"ו:י"א).
הגדולה הרוחנית האמיתית אינה נמדדת בפרסום או בהכרה, אלא ביופיה של הנשמה שעוצבה על ידי אלוהים. אופי מקודש, לב שהשתנה וחיים המשקפים את הבורא – אלה הם אוצרות נצחיים. רבים מתייאשים כאשר אינם רואים התקדמות מהירה – אותם מזגים, אותן חולשות וכישלונות ממשיכים להופיע. אך המשיח הוא מורה סבלני: הוא מלמד שוב ושוב, ברוך, עד שנלמד את דרך הניצחון.
בתהליך זה אנו לומדים לציית לתורתו הנפלאה של אלוהים, אותם מצוות שישוע ותלמידיו קיימו בנאמנות. הוא רוצה לעצב בנו לב ששמח לעשות את רצון האב וללכת על פי הדרכותיו הנפלאות. הציות לתורתו הוא שמחלץ אותנו מהטבע הישן ומוביל אותנו לשינוי אמיתי.
האב מברך ושולח את הצייתנים אל הבן למחילה ולישועה. התמידו ללכת אחרי מצוותיו הנשגבות של ה', ותראו את ידו מעצבת את אופייכם למשהו יפה ונצחי – השתקפות חיה של אלוהים עצמו. מעובד מ-J. R. Miller. להתראות מחר, אם ירצה ה'.
התפללו איתי: אדון אהוב, למדני להיות קבוע בנוכחותך. שלא אתייאש מול כישלונותיי, אלא אבטח בסבלנותך ובכוחך לשנות.
הַרְאֵנִי ללמוד כל שיעור שאתה שם בדרכי. תן לי ענווה להיות מעוצב על ידך, כפי שהתלמידים עוצבו על ידי בנך האהוב.
אבא יקר, אני מודה לך שאינך מוותר עליי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא הסולם שמעלה את נשמתי אל קדושתך. מצוותיך הם אור וכוח שמובילים אותי לשלמותך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
