״דָּנִיֵּאל, מֵרֶגַע שֶׁהִתְחַלְתָּ לְהִתְפַּלֵּל נִשְׁמַע מַעֲנֶה, וַאֲנִי בָּאתִי לְהוֹבִיאוֹ אֵלֶיךָ, כִּי אִישׁ חֲמוּדוֹת אָתָּה״ (דָּנִיֵּאל 9:23).

יֵשׁ שָׁלוֹם עָמֹק בְּיָדִיעָה שֶׁאֱלֹהִים שׁוֹמֵעַ וְעוֹנֶה לְכָל תְּפִלָּה הַבָּאָה מִלֵּב צִיּוּתִי. אֵין אָנוּ צְרִיכִים לִצְעֹק, לַחֲזֹר עַל מִלִּים אוֹ לְנַסּוֹת לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַשָּׁמַיִם — דַּי לָנוּ לִהְיוֹת מְתֹאֲמִים לִרְצוֹנוֹ. וּמָהוּ רְצוֹנוֹ? שֶׁנִּצְיֵת לַדְּבָרִים שֶׁכְּבָר נִגְלוּ בְּיַד נְבִיאָיו וּבְיַד יֵשׁוּעַ. כַּאֲשֶׁר אָנוּ מִתְפַּלְּלִים בְּשֵׁם הַמָּשִׁיחַ, בֶּאֱמוּנָה וּבְהִכָּנְעוּת לִפְנֵי תּוֹרָתוֹ הָאַדִּירָה שֶׁל אֱלֹהִים, מִתְרַחֵשׁ דָּבָר עָצוּם: הַמַּעֲנֶה כְּבָר נִשְׁלָח טֶרֶם שֶׁסִּיַּמְנוּ אֲפִלּוּ אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. הוּא כְּבָר שָׁלֵם בַּשָּׁמַיִם, אַף שֶׁעֲדַיִן הוּא בַּדֶּרֶךְ אֶל הָאָרֶץ.

אֲבָל לְצַעֲרֵנוּ, רַבִּים חַיִּים בְּמַעְגָּל מַתְמִיד שֶׁל כְּאֵב, תִּסְכּוּל וְשֶׁקֶט רוּחָנִי, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מִתְפַּלְּלִים וּבְד בְבַד מַמְשִׁיכִים לִחְיוֹת בְּאִי־צִיּוּת. הֵם רוֹצִים אֶת עֶזְרַת אֱלֹהִים מִבְּלִי לְהִכָּנֵעַ לַמַּה שֶׁהוּא כְּבָר צִוָּה. זֶה לֹא פוֹעֵל. לִדְחוֹת אֶת מִצְווֹתָיו הַנִּפְלָאוֹת שֶׁל אֱלֹהִים הֲרֵי זֶה כְּדְחִיַּת רְצוֹנוֹ, וְאֵין אֶפְשָׁר לְצַפּוֹת לְמַעֲנִים חִיּוּבִיִּים מֵאִתּוֹ בְּעוֹדֵנוּ חַיִּים בְּמֶרֶד. אֵין אֱלֹהִים יָכוֹל לְבָרֵךְ דֶּרֶךְ הַסּוֹתֶרֶת אֶת מַה שֶׁהוּא עַצְמוֹ הִכְרִיז עָלָיו כְּקָדוֹשׁ וְנִצְחִי.

אִם אַתָּה רוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת תְּפִלּוֹתֶיךָ נַעֲנוֹת בְּבְהִירוּת וּבְכֹחַ, הֲרֵי שֶׁהַצַּעַד הָרִאשׁוֹן הוּא לְהִתְיַשֵּׁר עִם אֱלֹהִים בְּאֶמְצָעוּת צִיּוּת. הַתְחֵל בַּמַּה שֶׁהוּא כְּבָר הֶרְאָה לְךָ — בַּמִּצְווֹת שֶׁנִּגְלוּ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. אַל תְּסַבֵּךְ. פָּשׁוּט צַיֵּת. וּכְשֶׁחַיֶּיךָ יִהְיוּ בְּהַרְמוֹנְיָה עִם רְצוֹן הָאָב, תִּרְאֶה: הַמַּעֲנִים יָבוֹאוּ בְּשָׁלוֹם, בְּכֹחַ וּבַוַּדָּאוּת שֶׁהַשָּׁמַיִם כְּבָר נָעוּ לְטוֹבָתְךָ. — מְעֻבָּד עַל פִּי לֶטִי בִּי. קוֹמָן. עַד מָחָר, אִם יִרְצֶה הָאָדוֹן.

התפללו איתי: אָבִי הַקָּדוֹשׁ, מַה גְּדוֹלָה שִׂמְחָתִי לָדַעַת שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ אֶת בָּנֶיךָ הַנֶּאֱמָנִים אֲפִלּוּ טֶרֶם שֶׁהַמִּלִּים יוֹצְאוֹת מִשִּׂפְתוֹתֵיהֶם. אֲנִי מוֹדֶה לְךָ כִּי נֶאֱמָנוּתְךָ לְעוֹלָם אֵינָהּ כָּלָה, וְכִי אַתָּה מְקַיֵּם אֶת הַבְטָחוֹתֶיךָ לַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ רְצוֹנְךָ. לַמְּדֵנִי לִחְיוֹת בְּדֶרֶךְ הָרְצוּיָה לְפָנֶיךָ, וְשֶׁכָּל תְּפִלָּה שֶׁלִּי תִּנָּבַע מִלֵּב נִכְנָע וְצִיּוּתִי.

אֲדוֹנִי, אֵינִי רוֹצֶה עוֹד לִחְיוֹת בְּחֹסֶר עֲקֵבִיּוּת, בְּצִפִּיָּה לִבְרָכוֹתֶיךָ בְּעוֹדִי מִתְעַלֵּם מִמִּצְווֹתֶיךָ הַנִּפְלָאוֹת. סְלַח לִי עַל הַפְּעָמִים שֶׁבִּקַּשְׁתִּי דָּבָר מִבְּלִי לְהִכָּנַע תְּחִלָּה לִפְנֵי תּוֹרָתְךָ הָאַדִּירָה, אֲשֶׁר נִגְלְתָה בְּיַד הַנְּבִיאִים וּבְיַד בִּנְךָ הָאָהוּב. הַיּוֹם אֲנִי מַחְלִיט לִחְיוֹת בְּקְדֻשָּׁה, לְפִי כָּל מַה שֶׁכְּבָר נִגְלָה לִי, כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁזּוֹ הַדֶּרֶךְ הַמְשַׂמַּחַת אוֹתְךָ וְהַפּוֹתַחַת אֶת שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם עַל חַיַּי.

אוֹ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ בְּיוֹתֵר, אֲנִי עוֹבֵד וּמְהַלֵּל אוֹתְךָ עַל שֶׁאַתָּה עוֹנֶה בְּאַהֲבָה וּבֶאֱמוּנָה לַמַּצְיְתִים לְךָ. בִּנְךָ הָאָהוּב הוּא נְסִיכִי וּמוֹשִׁיעִי לְעוֹלָם. תּוֹרָתְךָ הָאַדִּירָה הִיא כְּנָהָר שֶׁל צֶדֶק הַזּוֹרֵם הַיְשֵׁר מִכִּסְאֲךָ, וּמֵבִיא חַיִּים לַהוֹלְכִים בְּיֹשֶׁר. מִצְווֹתֶיךָ הֵן כְּתָוִים קְדוֹשִׁים שֶׁל שִׁיר שְׁמֵימִי, הַמְכַוְּנִים אֶת הַנֶּפֶשׁ לְקוֹל רְצוֹנְךָ הַמֻּשְׁלָם. אֲנִי מִתְפַּלֵּל בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַיָּקָר, אָמֵן.