"מי יעלה בהר ה'? ומי יקום במקום קדשו? נקי כפיים ובר לבב" (תהלים כ"ד:3-4).
היעד הסופי של כל הנשמות ההולכות בדרך השמים הוא המשיח. הוא נמצא במרכז, כי הוא קשור באותה מידה לכל השייכים לאלוהים. כל מה שבמרכז משותף לכולם — והמשיח הוא נקודת המפגש. הוא המקלט, ההר הבטוח שאליו כולם צריכים לעלות. ומי שעולה להר הזה, לא ירד ממנו עוד.
שם, בגובה, יש הגנה. המשיח הוא הר המקלט, והוא לימין האב, כי עלה לשמים לאחר שמילא בשלמות את רצון אלוהים. אך לא כולם בדרך להר הזה. ההבטחה אינה לכל אחד. רק המאמינים באמת והמצייתים זוכים לגשת אל המקלט הנצחי שהכין אלוהים.
להאמין שישוע נשלח על ידי האב הוא חיוני — אך אין זה הכל. הנשמה צריכה לציית לתורת אלוהים החזקה, שנגלתה על ידי נביאי התנ"ך ועל ידי ישוע עצמו. אמונה אמיתית הולכת יד ביד עם ציות כן. רק המאמינים והמצייתים מתקבלים על ידי המשיח ומובלים אל המקום שהכין. -מעובד מאוגוסטינוס מהיפו. נתראה מחר, אם ירצה ה'.
התפללו איתי: אדוני אלוהי, אני מודה לך כי שמת את בנך במרכז הכל, כסלעי האיתן ומקלטי הנצחי. אני יודע שמחוץ למשיח אין ישועה, ואליו אני רוצה לפנות בכל ימי חיי.
חזק את אמונתי שאאמין באמת שישוע נשלח על ידך. ותן לי לב שומע וציות, כדי שאקיים בכנות את כל תורתך החזקה ואת המצוות שמסרת על ידי הנביאים ובנך עצמך. אינני רוצה רק לעלות להר — אני רוצה להישאר בו, איתן בציות ואמונה.
הו אלוהים קדוש, אני משתחווה ומשבח אותך כי הראית לי את דרך הישועה. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך החזקה היא הדרך התלולה המובילה לפסגת נוכחותך. מצוותיך הקדושות הן מדרגות בטוחות שמרחיקות אותי מן העולם ומקרבות אותי לשמים. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
