“האל הנצחי הוא מעונכם, וזרועות עולם תומכות בכם” (דברים 33:27).

ישנם רגעים שבהם כל מה שאנו זקוקים לו הוא מנוחה — מנוחה שתהיה מעבר לגוף ותגיע אל הנשמה. ובמקום הזה זרועותיו הנצחיות של אלוהים מקבלות אותנו אליהן. אין תמונה עוצמתית יותר של הדאגה האלוהית מזו: זרועות שאינן מתעייפות לעולם, אינן מוותרות לעולם ואינן מרפות לעולם. גם כאשר אנו מתמודדים עם כובד המאבקים והספקות, הוא תומך ברוך באלה שבחרו לציית. זרועותיו של האדון הן מחסה, הן כוח, הן חיים — אך רק עבור אלה שחיים על פי רצונו.

ההבטחה למנוחה ולדאגה אינה מיועדת לכולם — היא מיועדת לנאמנים. אלוהים מתגלה ושופך את חסדו על אלה השומרים את מצוותיו. תורתו האדירה היא האדמה הפורייה שבה שוכנת טובו, ומחוצה לה נותר רק עצב. כאשר אתה מחליט לחיות על פי תורה זו, גם בעיצומם של הקשיים, אתה מראה שאתה תלוי בו בלבד — והדבר משמח עמוקות את לב האב. הציות הוא השפה שהוא מבין; הוא הברית שהוא מכבד.

לכן, בפעם הבאה שתרגיש מותש או אבוד, זכור: זרועות עולם מושטות אל הנאמנים. זרועות אלה אינן מציעות נחמה בלבד, אלא גם כוח להמשיך הלאה. אלוהים אינו תומך במורד — הוא תומך בצייתן. הוא מדריך ומחזק את המתענגים על תורתו. ציית, בטח, ותראה — השלום הבא מן האדון הוא אמיתי, המנוחה עמוקה, והאהבה שהוא שופך על שלו היא נצחית ובלתי מנוצחת. —מעובד על פי אדלין ד. ט. ויטני. עד מחר, אם ירצה האדון.

התפללו איתי: אב אהוב, כמה יקר לדעת שזרועותיך הנצחיות תומכות באלה המצייתים לך. בימים קשים, בלילות של דממה, דאגתך היא השומרת עליי ונאמנותך היא המחדשת אותי. תודה שאתה עוטף אותי בנוכחותך ומראה לי שאלה השומרים את מצוותיך לעולם לא יהיו לבדם. למד אותי לנוח בך, בלב איתן בציות.

אדון, חדש בקרבי את היראה הקדושה המובילה לנאמנות. הסר ממני כל גאווה וכל רצון ללכת בדרכיי שלי. אני בוחר לשמח אותך. אני רוצה ללכת ביושר, כי יודע אני ששם מתגלה ברכתך. יהי רצון שחיי יהיו עדות חיה לכך שהליכה בתורתך היא הדרך היחידה לשלום אמיתי ולישועה אמיתית.

הו, אלוהים הקדוש מכול, אני עובד אותך ומהלל אותך על היותך מחסה לצדיקים ואש אוכלה למורדים. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כחומת צדק המגינה על יראיך ודוחה את המבזים אותך. מצוותיך הן ככוכבים קבועים בשמים: איתנות, בלתי משתנות ומלאות כבוד. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.