“הם נדדו במדבר, אובדי דרך וחסרי בית. רעבים וצמאים, הגיעו אל סף המוות. בצרתם זעקו אל ה׳, והוא הציל אותם ממצוקותיהם” (תהילים 107:4-6).
ללכת בנאמנות עם אלוהים פירושו לעיתים קרובות לבחור בדרך הבודדה. וכן, הדרך הזאת עלולה להיראות כמו מדבר — יבשה, קשה, וללא מחיאות כפיים. אך דווקא שם אנו לומדים את השיעורים העמוקים ביותר על מי הוא אלוהים ועל מי אנחנו באמת בו. לחפש אישור מבני אדם הוא כמו לשתות רעל טיפין־טיפין. הדבר מתיש את הנשמה, משום שהוא מאלץ אותנו לחיות כדי לרצות אנשים הפכפכים ומוגבלים, במקום לפאר את האל הנצחי והבלתי משתנה. איש האלוהים או אשת האלוהים האמיתיים צריכים להיות מוכנים ללכת לבדם, בידיעה שחברתו של האדון יקרה יותר מקבלת העולם כולו.
כאשר אנו מחליטים ללכת עם אלוהים, נשמע את קולו — איתן, קבוע ובלתי ניתן לטעות. לא יהיה זה קול ההמון ולא הדהודן של דעות אנושיות, אלא קריאתו המתוקה והעוצמתית של האדון לבטוח ולציית. וקריאה זו תמיד מובילה אותנו לאותה נקודה: ציות לתורתו העוצמתית. כי בה נמצא נתיב החיים. אלוהים נתן לנו את תורתו לא כעול, אלא כמפה נאמנה המובילה לברכה, להגנה, ומעל הכול — לישועה במשיח. ללכת לפיה פירושו לצעוד בדרך בטוחה, גם אם היא בודדה.
לכן, אם צריך ללכת לבד — לך. אם יהיה צורך לאבד את אישורם של אחרים כדי לרצות את אלוהים — יהי כן. שכן הציות למצוותיו הנשגבות של האב הוא המביא שלום מתמשך, שחרור ממלכודות העולם וקהילה אמיתית עם השמים. ומי שהולך עם אלוהים, גם בשתיקה ובבדידות, לעולם אינו לבדו באמת. —מעובד על פי א׳ ב׳ סימפסון. להתראות מחר, אם ירשה לנו האדון.
התפללו איתי: אב אהוב, אני מודה לך על נוכחותך המתמדת, גם ברגעים שבהם הכול נראה כמו מדבר. אני יודע שהליכה איתך דורשת לעיתים לוותר על ההבנה, ההערצה או הקבלה מצד אחרים. אך אני גם יודע ששום דבר אינו משתווה לשלום שבהיותי לצידך. למד אותי להעריך את קולך יותר מכל קול אחר.
אדון, שחרר אותי מן הרצון לרצות בני אדם. אני רוצה ללכת איתך גם כאשר פירוש הדבר הוא לצעוד לבד. אני רוצה לשמוע את קולך, לציית לקריאתך ולחיות על פי תורתך העוצמתית, מתוך אמונה שהיא הדרך הנכונה — הדרך המובילה לברכה, להצלה ולישועה. יהי נא צעדיי איתנים, גם אם הם בודדים, כל עוד הם נטועים באמת שלך.
הו, אלוהים הקדוש מכול, אני עובד אותך ומהלל אותך על היותך נאמן לאלה ההולכים איתך בקדושה. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העוצמתית היא כשביל מואר בתוך החשכה, המנחה את לבבות הנאמנים אל כסאך. מצוותיך הן כעוגנים נצחיים, המייצבים את צעדיהם של המצייתים לך, גם כאשר העולם כולו מתרחק. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.