"עיני ה' אל הצדיקים ואזניו קשובות לשוועתם" (תהלים ל"ד:ט"ו).
אלוהים מחפש אנשים ונשים שיוכלו לשאת באמונה את משקל אהבתו, כוחו והבטחותיו הנאמנות. כאשר הוא מוצא לב שניתן לבטוח בו באמת, אין גבול למה שהוא יכול לעשות דרך חייו של אדם כזה. הבעיה היא שלעיתים קרובות אמונתנו עדיין שברירית – כחבל דק המנסה לשאת משקל כבד מאוד. לכן, ה' מאמן אותנו, מחנך ומחזק אותנו יום אחר יום, ומכין אותנו לחיות את כל מה שהוא רוצה להפקיד בידינו.
תהליך החיזוק הזה מתרחש באמצעות הציות לתורתו המופלאה של אלוהים. כאשר אנו בוחרים לבטוח במצוותיו הנפלאות של העליון, הוא הופך אותנו ליציבים, בלתי ניתנים לזעזוע, מוכנים לקבל אחריות רוחנית גדולה. התורה שניתנה לנביאי התנ"ך ולישוע היא היסוד שעליו האב מעצב משרתים חזקים, נאמנים ושימושיים. מי שלומד לציית בפרטים הקטנים, נעשה מוכן למשימות גדולות.
הרשה לאלוהים לאמן אותך דרך הציות. האב מברך ושולח את הצייתנים אל הבן למחילה ולישועה. מי ייתן ואמונתך תהיה איתנה יותר ויותר, נתמכת על ידי תורת ה' הנפלאה. הציות מביא לנו ברכה, שחרור וישועה – והוא הופך אותנו לכלים מוכנים להכיל את כל מה שאלוהים רוצה להעניק. -מעובד מאת א. ב. סימפסון. להתראות מחר, אם ה' ירצה.
התפללו איתי: אב יקר, חזק את אמונתי כדי שאוכל לשאת כל מה שתרצה להפקיד בידי. מי ייתן ולא אתערער כאשר תבחן אותי, אלא אשאר איתן כמשרת מאושר.
למד אותי לבטוח במצוותיך המופלאות. שבכל צעד של ציות, אתאמן ואעוצב על ידך, ואהיה יציב ונאמן בכל דבר.
הו, אלי, אני מודה לך כי אתה מכין אותי לקבל את מה שעיני עדיין לא ראו. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא עמוד התווך שמחזיק אותי מול לחצי החיים. מצוותיך הן כשורשים עמוקים שמונעים ממני ליפול. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
