"קִוִּיתִי קָוָה לַיהוָה, וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי" (תהילים מ:א).
לעיתים נדמה כי ה' מסתיר את פניו, ואנו חשים חלשים, מבולבלים ורחוקים מכל דבר שמיימי. אנו מרגישים כתלמידים איטיים, מעטים בפירות, הולכים הרבה מתחת למה שאנו מייחלים בדרך הצדקה. אך גם ברגעים אלו, יש דבר אחד שנשאר איתן: המבט הפונה אליו, הרצון הכנה להיות עמו, וההחלטה העיקשת לא להרפות ממנו. ההתמדה הזו היא סימן ההיכר של תלמיד אמיתי.
ודווקא בהיאחזות הנאמנה הזו בה', אנו מתחילים להכיר את האמת לעומקה. כאשר אנו עומדים איתנים, גם בימים החשוכים, תורת אלוהים הנפלאה מתגלה ללבנו בעוצמה. מצוותיו הנשגבות מתחילות לדבר ישירות אל כאבינו, מצוקותינו וצרכינו, ומעצבות את דרכנו בדיוק רב. אמתו של אלוהים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתורה שניתנה לנביאי התנ"ך ולישוע, הופכת לחיה ומותאמת יותר ויותר לחיי היומיום שלנו.
המשך להביט אל ה', גם כאשר נדמה שהכול דממה. האב מברך ושולח את הצייתנים לבן למחילה ולישועה. אל תרפה מידו של זה שקרא לך ללכת על פי מצוותיו המופלאות. הציות מביא לנו ברכה, חירות וישועה — גם כאשר נדמה שאנו הולכים בחשכה, הוא מדריך אותנו באורו. -מעובד על פי J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ירצה ה'.
התפללו איתי: אדון, גם כאשר אינני רואה אותך בבירור, אני בוחר להמשיך ולחפש אותך. תן לי סבלנות להמתין לך וענווה להמשיך ללמוד, גם כשאני מרגיש חלש.
למדני לבטוח בתורתך, גם כאשר היא נראית קשה ליישום. שמצוותיך הנפלאות יהיו יסוד חיי, גם בימים שנפשי נחלשת.
הו אלוהים אהוב, אני מודה לך כי גם ברגעי הדממה אתה מחזיק אותי בנאמנותך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי לעד. תורתך העזה היא כלפיד המאירה גם את החושך הכבד ביותר. מצוותיך כזרועות העוטפות אותי ומחזיקות אותי איתן בדרך. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.
