"שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול" (תהילים קיט:קסה).
אמתו של אלוהים, בכל מתיקותה וכוחה המשחרר, אינה מובנת תמיד מיד. לעיתים קרובות, יש להמשיך להחזיק בדבר ה' גם בתוך החושך, המאבקים והפיתויים. ואף על פי כן, כאשר הדבר החי הזה נוגע בלב, הוא אוחז בנו בעוז — איננו יכולים עוד לנטוש אותו. הלב הנאמן חש את המשקל והכאב שבהתרחקות מן האמת, מזהה את הריק שבחזרה לעולם ומבין את הסכנה שבהפקרת הדרכים שכבר הכיר כאמתיות.
דווקא אותה עמידה איתנה בתוך הניסיונות מגלה את הצורך להיאחז בתורתו הנשגבת של אלוהים. כאשר העולם לוחץ עלינו והטעות מושכת אותנו, מצוותיו המופלאות של ה' הופכות ליקרות עוד יותר, ומחזיקות אותנו כעוגן יציב בסערה. לציית לתורה שהאב מסר לנביאי התנ"ך ולישוע אינו עול — אלא מגן השומר אותנו מנפילה ומוביל אותנו בבטחה אל חיי הנצח.
לא משנה כמה חושך יביא היום, לעולם אל תעזוב את הדבר שהביא חיים לנפשך. האב אינו שולח מורדים אל הבן. הוא מברך ושולח את הצייתנים כדי שימצאו סליחה וישועה. יהי נא אמונתך לתורתו שאין לה תחליף של אלוהים איתנה תמיד, גם בקרבות השקטים של היומיום. הציות מביא לנו ברכה, חירות וישועה. -מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ירצה ה'.
התפללו איתי: אלי, חזק אותי להחזיק באמתך, גם כאשר הכול סביבי חשוך. שלא אעזוב לעולם את דברך, כי הוא חיים לנפשי.
תן לי חכמה להבחין בטעות, אומץ לעמוד מול החטא ואהבה הולכת וגדלה למצוותיך שאין להן תחליף. שלא ירחיק אותי דבר מן הציות אשר חפץ בו לבך.
הו, אדון אהוב, אני מודה לך כי גם במאבקים הגדולים ביותר, דברך מחזיק בי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כנהר של אור החוצה את החושך. מצוותיך הן כחומות המגינות עלי מתעתועי העולם הזה. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
