“אני אל שדי; התהלך לפני והיה תמים” (בראשית י"ז:1).
זה מעורר השתאות להתבונן במה שמתרחש בנפש המקדישה את עצמה באמת לאדון. גם אם התהליך לוקח זמן, השינויים עמוקים ויפים. כאשר מישהו מתמסר לחיות בנאמנות לאלוהים, מתוך רצון כן לרצות אותו, משהו מתחיל להשתנות בפנים. נוכחותו של אלוהים הופכת מתמדת יותר, חיה יותר, ותכונות רוחניות מתחילות לפרוח כמו פרחים באדמה פורייה. אין זה מאמץ ריק, אלא פרי טבעי של חיים שהחליטו ללכת בדרך הציות.
הסוד לשינוי הזה טמון בהחלטה יסודית: לציית לחוקו העוצמתי של הבורא. כאשר נפש בוחרת לחיות על פי המצוות שנמסרו על ידי אלוהים באמצעות נביאיו, היא נעשית גמישה בידיו של היוצר. היא כמו חמר בידיו של הבורא, מוכנה להיעצב לכלי כבוד. ציות יוצר רגישות, ענווה, יציבות, ופותח את הלב להשתנות על ידי האמת. הנפש הצייתנית לא רק גדלה — היא פורחת.
ומה מניב הציות הזה? ברכות אמיתיות, ישועות נראות לעין, ומעל לכל, הישועה דרך בן האלוהים. אין הפסד בדרך הזו — יש רק רווח. מה שאלוהים שומר למי שמציית לו גדול מכל דבר שהעולם יכול להציע. לכן, אל תהסס: קבל היום את ההחלטה להיות בן צייתן. כי כאשר אנו מוסרים את עצמנו לרצון אלוהים, אנו מגלים שדווקא שם נמצאת החיים האמיתיים. -מעובד מהאנה וויטול סמית. להתראות מחר, אם ירצה ה'.
התפללו איתי: אב יקר, אני מודה לך כי כל נפש שמבקשת אותך בכנות משתנה על ידך. אני רוצה להיות הנפש הזו, מקודשת, צייתנית, מוכנה לחיות לא לפי רגשותיי, אלא לפי אמתך. מי יתן ונוכחותך תעצב בי כל מה שמרצה אותך.
אדון, אני מוסר את עצמי כחמר בידיך. איני רוצה להתנגד לרצונך, אלא להניח לך לעצב ולשנות אותי דרך הציות לחוקך העוצמתי. מי יתן ומצוותיך הקדושות, שנמסרו על ידי הנביאים, יהיו לי למדריך יומיומי, לשמחתי ולהגנתי. הובל אותי לבגרות רוחנית, כדי שאחיה ככלי כבוד לפניך.
הו, אל עליון קדוש, אני משתחווה ומשבח אותך כי אתה נאמן לגמול למי שמציית לך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. חוקך העוצמתי הוא כנהר של קדושה השוטף ומעצב את הנפש בסבלנות ובאהבה. מצוותיך הן כזרעים נצחיים, הנטועים בלב כן, פורחים למידות טובות ולחיי נצח. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
