“אתה תשמור בשלום מושלם את כל הבוטחים בך, את אלה שמחשבותיהם יציבות בך” (ישעיהו כ"ו:3).
אלוהים הוא אלוהי השלום. הוא שוכן בנצח שליו, מעל התוהו ובוהו והבלבול של עולם זה. ואם אנו רוצים להתהלך עמו, עלינו לאפשר לרוחנו להפוך גם היא לאגם שקט וצלול, שבו יוכל אורו השקט להשתקף בבהירות. משמעות הדבר היא להימנע מכל מה שגוזל את השקט הפנימי שלנו — הסחות דעת, סערות, לחצים חיצוניים ופנימיים. אין דבר בעולם ששווה את אובדן השלום שאלוהים רוצה להרעיף על הלב הצייתן.
אפילו השגיאות שאנו עושים אינן צריכות להשליך אותנו לאשמה ולייאוש. הן צריכות רק להוביל אותנו לענווה ולתשובה כנה — לעולם לא לסערה פנימית. התשובה היא לשוב אל ה' בכל הלב, בשמחה, באמונה וברצון להקשיב ולציית לציוויו הקדושים, ללא תלונה, ללא התנגדות. זהו הסוד שרבים למרבה הצער מתעלמים ממנו. הם רוצים שלום, אך אינם מקבלים את התנאי שאלוהים קבע לקבלתו: הציות.
תורתו האדירה של אלוהים, שנגלתה על ידי נביאיו ועל ידי ישוע, היא הדרך לשלום האמיתי. אין דרך אחרת. ללא ציות לרצון הברור של הבורא, אין מנוחה לנפש. השלום שהובטח מאז ראשית העולם שוכן רק על אלה העושים את אשר אלוהים מבקש. אין זה דבר מיסטי או בלתי ניתן להשגה — זו תוצאה ישירה של נאמנות. והשלום הזה, ברגע שמתקבל, מחזיק את הלב בכל נסיבות החיים. -מעובד על פי גרהרד טרסטיגן. להתראות מחר, אם ירצה ה'.
התפללו איתי: אבא אהוב, אני מודה לך כי אינך אלוהי בלבול, אלא אלוהי שלום. אני רוצה להכיר אותך במקום הזה של שלווה, שבו אורך זורח על לב שקט וכנוע. למד אותי לדחות כל מה שגוזל את שלומי, ולנוח רק בנוכחותך.
אדוני, אני רוצה לציית לך בשמחה ובאמונה, ללא התנגדות, ללא תלונות. אני יודע שתורתך האדירה היא הדרך הבטוחה לחיות בהרמוניה איתך. תן לי לב רגיש לקולך ויציב לשמור את מצוותיך הקדושים. מי ייתן וחיי יעוצבו על פי רצונך, ולא על פי סערת העולם הזה.
הו, אלוהים קדוש, אני משתחווה ומהלל אותך על היותך שר השלום. בנך האהוב הוא מושיעי וגואלי הנצחי. תורתך האדירה היא כהשתקפות השלווה של כבודך על מימי נפש צייתנית. מצוותיך הם כקרני שמש הצדקה, המחממות את הלב הנאמן בשלום, אור וביטחון. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
