“המְכִּירִים אֶת שִׁמְךָ בּוֹטְחִים בְּךָ, כִּי אַתָּה, יְיָ, לֹא תַּעֲזֹב אֶת הַדּוֹרְשִׁים אוֹתָךְ” (תהילים ט:י).
הסערה שבעולם סביבנו מנסה כל הזמן להסיח את דעתנו ולהרחיק אותנו ממה שבאמת חשוב. אך ישנה הזמנה אלוהית להיכנס אל שערי לבנו ולהתמיד שם. במקום האינטימי והשקט הזה אנו מצליחים לשמוע בבהירות את ההכוונה המתוקה של אלוהים לחיינו. כאשר אנו מפסיקים לרדוף אחר תשובות מבחוץ ומתחילים לחפש בפנים, בהובלת נוכחות ה', אנו מגלים שתמיד היה לו משהו להראות לנו — דרך, בחירה, מסירה.
וכאשר הוא מראה לנו את הדרך, עלינו לעשות את הצעדים הנכונים. יש יופי ועוצמה בלהיות נאמנים להכוונות של בוראנו — הכוונות שכבר גילה לנו במצוותיו הנשגבות. כאשר אנו מקבלים את רצונו ביום-יום שלנו, אנו מוכיחים שליבנו פונה אל הדברים של מעלה. לא מדובר בחיפוש אחר חוויות רגשיות, אלא בחיים המבוססים על ציות שמחדש, מחזיק ומכבד את מי שיצר אותנו.
אלוהים מגלה את תוכניותיו רק לצייתנים. בכל יום חדש יש לנו הזדמנות להיות מונהגים על ידו בביטחון ובתכלית. אם אנו רוצים להגיע אל ישוע ולקבל את כל מה שהאב הכין לנו, עלינו ללכת בכנות לפני דברו. האב מברך ושולח את הצייתנים אל הבן למחילה ולישועה. בחרו לציית, והתכוננו לראות את הבטחות ה' מתגשמות. -מעובד על פי ג'ון טאולר. להתראות מחר, אם ה' ירצה.
התפללו איתי: אב יקר, עזור לי להשתיק את הקולות החיצוניים שמנסים לבלבל את צעדי. קח אותי למקום של שלום פנימי שבו אוכל לשמוע את קולך בבהירות ולמצוא ביטחון בתוכניותיך. תן לנשמתי ללמוד לנוח בך.
תן לי הבחנה לזהות את רצונך בכל החלטה קטנה של יומי. למד אותי להעריך את הדרכים שה' התווה מראש, כי אני יודע ששם נמצא הטוב האמיתי לחיי. שלא אלך מתוך דחף, אלא ביציבות וביראת כבוד.
הו, אדון אהוב, אני מודה לך שהראית לי שסוד השלום הוא להקשיב וללכת אחר קולך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא כנהר של חכמה המשקה את ליבי. מצוותיך הן שבילים בטוחים שמובילים את נשמתי אל החיים. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
