“ה' סלעי ומבצרי ומפלטי; אלי צורי בו אחסה, מגני וקרן ישעי, משגבי” (תהילים יח:ב).
ההולכים באמת עם אלוהים יודעים מניסיון שהישועה איננה רק אירוע בעבר. זו מציאות יומיומית, צורך מתמיד. מי שמכיר, ולו במעט, את חולשת לבו, את עוצמת הפיתויים ואת ערמומיות האויב, יודע שבלעדי עזרתו המתמדת של ה', אין אפשרות לנצח. המאבק בין הבשר לרוח איננו סימן לכישלון, אלא סימן היכר של בני המשפחה השמימית.
דווקא במאבק היומיומי הזה מתגלים מצוותיו הנשגבות של אלוהים ככלי חיים. הן לא רק מראות את הדרך — הן מחזקות את הנפש. הציות איננו מבחן חד-פעמי, אלא תרגול מתמשך של אמונה, בחירה ותלות. המשיח שקם לתחייה לא רק מת עבורנו; הוא חי כדי להחזיק אותנו כעת, רגע אחר רגע, בעודנו הולכים בעולם הזה המלא סכנות.
האב מגלה את תוכניותיו רק לצייתנים. והישועה שהוא מציע, מדי יום, זמינה לאלה שבוחרים ללכת בנאמנות, גם בתוך הקרב. מי ייתן והיום תכיר בצורך שלך ותחפש, בציות, את הישועה החיה והנוכחת הזו. -מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ירצה ה'.
התפללו איתי: אדוני, אני מהלל אותך כי אתה מראה לי שהישועה איננה רק דבר שקיבלתי בעבר, אלא דבר שאני זקוק לו היום — כאן, עכשיו. בכל בוקר אני מגלה עד כמה אני תלוי בך כדי להישאר יציב.
עזור לי להכיר בחולשתי מבלי להתייאש, ולפנות תמיד לעזרתך. מי ייתן ונוכחותך תחזיק אותי בתוך המאבק, והציות לדברך ידריך אותי בבטחה.
אהוב אלוהים, אני מודה לך על שאתה מעניק לי ישועה חיה, נוכחת ועצמתית. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא המגן שמגן עלי בקרבות היומיום. מצוותיך הן זרמי חיים שמחברים אותי אל הניצחון. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.
