"כן תהיה דברי אשר יצא מפי: לא ישוב אלי ריקם, כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח באשר שלחתיו" (ישעיהו נ"ה:י"א).
הכתובים משווים את דבר ה' לזרע הנזרע באדמה טובה. כאשר הלב נחרש על ידי חרטה ומתרכך בענווה, הוא הופך לאדמה פורייה. זרע עדות ישוע חודר לעומק, שולח שורשים אל תוך המצפון ומתחיל לצמוח בשקט. תחילה בא הנצר, אחר כך השיבולת, עד שהאמונה מבשילה בקשר חי עם הבורא. התהליך איטי, אך מלא חיים — זהו אלוהים המנביט בתוכנו את נוכחותו שלו.
שינוי זה מתרחש רק כאשר אנו בוחרים לחיות בהרמוניה עם מצוותיו הנשגבות של העליון. הציות מכין את אדמת הנפש, מסיר אבני גאווה וקוצים של הסחת דעת. כך מוצאת העדות האלוהית מקום להשריש ולשאת פרי, ומולידה אהבה, טוהר ותשוקה מתמדת לאלוהים החיים.
לכן, אפשר לזרע הדבר להתבסס בלבך. תן לרוח לטפח בו שורשים עמוקים ופרי נצחי. האב מכבד את השומרים את דבריו ומובילם אל הבן, שם האמונה פורחת והלב הופך לשדה פורייה לחיי נצח. ע"פ J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ירצה ה'.
התפללו איתי: אב אהוב, אני מהלל אותך כי דברך הוא זרע חי המהפך לב נכון. הכן בי אדמה פורייה לקבלו באמונה ובציות.
אדוני, הדריכני לחיות לפי מצוותיך הנשגבות, ולהסיר ממני כל שמונע את צמיחת אמתך.
הו אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה מנביט את חייך בי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא האדמה שמחזיקה את שורשיי. מצוותיך הן הגשם המפריח את אמונתי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
