"חֲקֹר נָא אֱלֹהִים וּדְעָה לְבָבִי; בָּחֲנֵנִי וּדְעָה רְעָפָי" (תהילים קל״ט:כ״ג).
כמה שונה הייתה חיינו אילו בכל יום היינו מתפללים בכנות את התפילה הזו: "חֲקֹר נָא, ה'." קל להתפלל עבור אחרים, אך קשה לאפשר לאור האלוהי לחשוף את מה שמוסתר בתוכנו. רבים משרתים בפעילות במלאכת אלוהים, אך שוכחים לדאוג ללבם שלהם. דוד למד שהשינוי האמיתי מתחיל כאשר אנו מאפשרים לאדון לבדוק את עומק הנשמה, שם גם אנו עצמנו לא רואים.
כאשר אנו הולכים במצוותיו הנשגבות של העליון, אור אלוהים חודר עמוק אף יותר לתוכנו. תורתו מגלה את הנסתר, מטהרת כוונות ומתקנת את הדרך. הציות מפנה מקום לרוח הקודש לפעול כאש מטהרת, המסירה כל טומאה והופכת את הלב לרגיש לקול הבורא.
לכן, בקש מאלוהים שיבחן אותך באורו. אפשר לו להראות לך את התחומים שזקוקים לרפואה ולשינוי. האב מגלה את השגוי לא כדי להוקיע, אלא כדי לשקם — ומוביל את הנותנים לו לעצבם אל הבן, שם יש סליחה והתחדשות אמיתית. מעובד מתוך ד. ל. מודי. עד מחר, אם ירצה ה'.
התפללו איתי: אבא אהוב, אני נעמד לפניך ומבקש שתבחן את ליבי. הראה לי מה עלי לשנות וטהר אותי באורך.
אדוני, הדריכני שאחיה לפי מצוותיך הנשגבות, ואאפשר לאמיתך לחשוף כל צל ולהובילני לקדושה.
הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה בוחן את ליבי באהבה ובסבלנות. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא המנורה המאירה את כוונותיי. מצוותיך הן המראה הטהורה המשקפת את עצמי האמיתי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
