"הנה אני יהוה, אלהי כל בשר; הֲיֵשׁ מִמֶּנִּי יִפָּלֵא דָּבָר?" (ירמיהו ל״ב:כ״ז).
אמונתו של אברהם התבססה על ההכרה שאין דבר בלתי אפשרי לאלוהים. גם מול הבלתי סביר, הוא נשא עיניו לשמים וראה, מעל כל מגבלה אנושית, את כוחו, חכמתו ואהבתו של הבורא. ודאות זו החזיקה אותו כאשר הכול נראה מנוגד, כי האמין שלב האלוהים האוהב רוצה בטוב ביותר, שמחשבתו האינסופית מתווה את התוכנית המושלמת וזרועו החזקה תקיים כל אשר הבטיח.
אמונה בלתי מעורערת זו פורחת גם באלה ההולכים לפי מצוותיו הנשגבות של העליון. הציות מחזק את האמון ומלמד אותנו לראות את אופיו הנאמן של אלוהים בכל פרט. כאשר אנו הולכים אחר הוראותיו, אנו לומדים לנוח בביטחון שאותו כוח שברא את השמים והארץ פועל גם היום לתמוך ביראיו.
לכן, הבט על הבלתי אפשרי כהזדמנות לאדון להראות את כוחו. כאשר האמונה מצטרפת לציות, הנפש מוצאת מנוחה ושמחה גם בהמתנה. האב מכבד את הבוטחים בו ומובילם אל הבן, שבו כל הבטחה מתגשמת בשלמות. מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ירצה ה׳.
התפללו איתי: אב אהוב, אני מהלל אותך כי אין דבר בלתי אפשרי לך. תן לי את אמונת אברהם, הבוטחת גם כאשר איני רואה מוצא.
אדון, למדני ללכת לפי מצוותיך הנשגבות, כדי שאמונתי תהיה איתנה ולבי יישאר בשלום, בידיעה שכוחך מקיים כל הבטחה.
הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי זרועך חזקה לבצע את אשר אתה מבטיח. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא יסוד ביטחוני. מצוותיך הן העמודים הנושאים את אמונתי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
