“אל תצברו לכם אוצרות בארץ, שם העש והחלודה מכלים, ושם גנבים פורצים וגונבים; אך צברו לכם אוצרות בשמים” (מתי ו:19-20).
התהילה של עולם הזה היא חולפת, ומי שחי במרדף אחריה מוצא את עצמו ריק מבפנים. כל מה שהגאווה האנושית בונה מתפורר עם הזמן. אך מי שחי למען אלוהים ולמען הנצח לעולם אינו מבזבז את חייו. לזכות נפש לאדון – בין אם במילים, במעשים או בדוגמה אישית – יקר יותר מכל הישג ארצי. מעשה נאמנות יחיד לאלוהים יוצר מורשת שלעולם אינה נמחקת.
ודווקא בציות לתורתו הנפלאה של אלוהים, לאותם מצוות שישוע ותלמידיו שמרו בנאמנות, אנו לומדים לחיות עבור מה שבאמת חשוב. ההוראות המפוארות של האב מוציאות אותנו מהאנוכיות והופכות אותנו לכלים להגיע אל נפשות בכוח האמת. לציית לתורה זה להשקיע בנצח, כי כל מעשה של ציות מניב פירות שנשארים לעד.
האב מברך ושולח את הצייתנים לבן למחילה ולישועה. חיו היום כך שהשמים ישמחו בבחירותיכם – ושמכם ייזכר בין אלו שהאירו בנאמנותם לאדון. מעובד על פי ד. ל. מודי. להתראות מחר, אם ירצה ה'.
התפללו איתי: אדון אהוב, למד אותי לבוז לתהילה החולפת של העולם הזה ולחפש את מה שיש לו ערך נצחי. מי ייתן וחיי ישקפו את מטרתך בכל מעשה שאעשה.
עשה אותי לכלי בידיך, המסוגל לגעת בנפשות ולהוביל לבבות אליך. מי ייתן וכל מילה ומעשה שלי יזרעו את אמתך ואת אורך.
אבא יקר, אני מודה לך שלימדת אותי את ערך הנצח. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא להבה שמנחה אותי בדרכי החיים. מצוותיך הם אוצרות שמימיים שלעולם אינם כבים. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
