“עליו לגדול ועלי להמעיט” (יוחנן ג:30).
עלינו לאהוב את האנשים ולחפוץ בישועתם, אך אהבתנו למשיח צריכה להיות גדולה מכל דבר אחר. אהבה אמיתית לנפשות נולדת מתוך האהבה שיש לנו כלפי המושיע – כי הוא אוהב אותן ומסר את חייו למענן. זכיית נפשות אינה עניין של השגת חיבה או הכרה, אלא של הובלת לבבות אל ישוע. העבד הנאמן אינו מבקש להיראות, אלא גורם לכך שישוע יינשא ויורם בכל מילה ומעשה.
וטוהר הכוונה הזה פורח רק בחייהם של אלו שמצייתים לתורת אלוהים המפוארת, לאותם מצוות נפלאות שישוע ותלמידיו קיימו בנאמנות. הציות מסיר את הגאווה והיהירות, ומאפשר לרוח הקודש להשתמש בנו ככלים אמיתיים. כאשר אנו מניחים בצד את ה"אני", אלוהים מגלה את תוכניותיו ומבצע את עבודתו דרכנו, בעוצמה ובחסד.
האב מברך ושולח את המצייתים לבן למחילה ולישועה. שרת את ה' בענווה, מבלי לבקש כבוד לעצמך, והוא יהפוך את שירותך לאור שמוביל רבים אל נוכחות המושיע. מעובד מ-J. R. Miller. להתראות מחר, אם ה' ירצה.
התפללו איתי: אדון אהוב, למדני לשרת מבלי לבקש הכרה. יהי רצון ליבי שרק שמך יינשא ויורם.
הצילני מן הגאווה ומהכוונות הנסתרות שמכתימות את עבודתך. השתמש בי ככלי טהור, כדי שאחרים יכירוך ויאהבוך.
אבא יקר, אני מודה לך על שלימדת אותי את ערך הענווה בשירות. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא מראת קדושתך ואהבתך. מצוותיך הן אורות שמנחים אותי לשרת בטוהר ובאמת. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.
